אחת הבעיות שיש לישראל היא הלחימה בפנים הארץ וביהודה ושומרון. המלחמה הזו היא על הבתים שלנו וטנקים הם לא הפיתרון. הפיתרון הוא:  "נגמ"שי לחימה אופניים לחי"ר"   משודרגים,   חי"ר מאומן ללחימה בשטח בנוי, מפקדים מתאימים וציוד מתאים.   נגמ"ש זה שוקל 20 טון, נושא צריח עם תותח 30 מ"מ, מקלע 7.62 מ"מ ושני טילי נ"ט, אבל יכול לשאת צריחים אחרים כולל צריח לתותח 105 מ"מ. זהו רכב אופני, אמפיבי ולו מנוע בן 440 כ"ס שמקנה לו מהירות של 100 קמ"ש וטווח של 800 ק"מ. הרכב מופעל ע"י 3 אנשי צוות ויכול לשאת 10 לוחמים פורקים.  זהו גדוד חרמ"ש ולא יהיו בו טנקים, אבל תהיה בו פלוגת רכבי לחימה. 1.הנגמ"ש וי.אנ-1. תמונה מס'-1 הנגמ"ש הסיני "וי.אנ-1" הוי.אנ-1 הינו רכב משוריין אופני, אמפיבי ומיוצר ע"י החברה הסינית שנקראת "נורינקו" שזו למעשה החברה שמייצרת את רוב כלי הנשק בסין, הנגמ"ש מבוסס על שילדת 8 על 8 ויכול להיות מצויד בכלי נשק רבים כולל תותח טנק בקוטר 105 מ"מ או תותח הוביצר בקוטר 122 מ"מ. הרכב נחשף לציבור במהלך 2009 בתערוכת הנשק באבו דאבי. מספר ארצות קנו את הוי.אנ-1 במחיר של 2 מיליון דולר ליחידה. סה"כ מכירות למדינות זרות הם כ-200 יחידות. עיקר הכמות נרכשה ע"י סין שנאמדת ב-6,000 יחידות. לרכב מספר רב של אפליקאציות כולל: נגמ"שים, רכבי פיקוד, רכב הנדסה מצוייד במנוף, אמבולנס, רכב ארטילרי מצוייד בתותח הוביצר 122 מ"מ, בתותח טנק בקוטר 105 מ"מ, ועוד.   2. שידרוג רכבי וי.אנ-1 לנגמ"שי חי"ר, והשידרוגים הם: א. נשאיר   את הצריח ותותח ה-30 מ"מ   אבל נחליף את המקלע המקביל למק"כ גאטלינג בקוטר "0.5 עם 2 קצבי אש: נמוך של  1,000 כדור לדקה וגבוה של 2,000 כדור לדקה. תמונה מס'-2 מק"כ גאטלינג בקוטר "0.5   ב.  נסיר את טילי הנ"ט מהצריח ועל כל צד של הצריח נתקין משגר לרקטות. בצד אחד רקטות 70 מ"מ (תמונה מס'-3) ובצד השני של הצריח נתקין משגר לרקטות 90 מ"מ עם רש"ק תרמובארי שנקרא "שמל אמ". אם נצליח להתקין את 2 סוגי הרקטות באותו משגר זה יהיה מעולה. ג. על גג הצריח נתקין 2 מערכות יירוט שנקראות "חץ זוהר" ומטרתם ליירט רקטות או טילי נ"ט שעשויים לפגוע ברכב. הפעלת מערכות אלו תתבצע ע"י "בינה מלאכותית".  (תמונה מס'-4) ד.  במטרה לשפר את הגנת הנ"מ נתקין על צידי משגרי הרקטות משגר דומה שיותאם לשיגור טילי נ"מ מדגם "סטינגר". (תמונה מס'-5) תמונה מס'-3 משגר ל-23 רקטות 70 מ"מ. תמונה מס'-4 צריחון למערכת "חץ זוהר". ה. מאחורי הצריח נתקין עמדה למקל"ר 25 או 40 מ"מ. (ראה תמונה מס'-5 למטה): עמדה זו תהיה חלק מעמדת המפקד, העמדה תותקן ע"ג עמוד טלסקופי כך שהרכב יוכל לעמוד מאחורי מחסה ולירות כנגד האוייב. במקביל למקל"ר נתקין מקלע/מק"כ. תמונה מס'-5 עמדה למקל"ר 25 או 40 מ"מ. תוספת מקלע בקליבר "0.338 נדרשת. למקל"ר ה-25 מ"מ יש טווח של 2,000 מטר וקצב אש של 250 רימונים לדקה. תוספת מק"כ "0.5 כמקביל תשפר את עוצמת האש של עמדה זו. את מקל"ר ה-25 מ"מ ניתן להחליף במקל"ר בקוטר 40 מ"מ או בתותח 30 מ"מ מדגם אמ-230אל.אפ. (תמונה מס'-7) זו תהיה עמדת המפקד שתופעל ע"י המפקד או ע"י "הבינה מלאכותית". תמונה מס'-6 גי.אל.טי.וי נושא צריח נ"מ עם משגר ל-4 טילי "סטינגר" ותותח 30 מ"מ. 6. בנוסף להתקנת מערכי רקטות צריך להתקין גם משגרים לטילי נ"מ מדגם "סטינגר" (תמונה מס'-6). תמונה מס'-7 ניתן להחליף את המקל"ר בתותח ה-30 מ"מ שלו קצב אש של 200 פגזים לדקה וטווח של 2,000 מטר. 7. שידרוג רכבי וי.אנ-1 לרכבי לחימה, והשידרוגים הם:   תמונה מס'-7 וי.אנ-1 נושא תותח בקוטר 40 מ"מ.   ההבדל העיקרי בין נגמ"ש החי"ר ובין רכב הלחימה הוא שהנגמ"ש נושא כ-10 לוחמים פורקים, ורכב הלחימה לא נושא לוחמים פורקים אלא רק את הצוות של הרכב שמונה 4 לוחמים. תפקידו של הנגמ"ש הוא להוריד את כיתת החיילים ביעד שלהם, ואילו תפקיד רכב הלחימה הוא לנוע לפני נגמ"שי החי"ר ולנקות את הדרך מכוחות עוינים. לכן רכבי הלחימה ישאו חימוש כבד יותר. למטה הפירוט: א.   נחליף את הצריח בצריח אחר נושא תותח 40 מ"מ (תמונה מס'-7) ב. המקלע המקביל יהיה מק"כ גאטלינג בקוטר "0.5 עם 2 קצבי אש: נמוך-1,000 כדורים לדקה וגבוה 2,000 כדורים לדקה. (תמונה מס'-2) ג. על כל אחד מדפנות הצריח יותקן משגר לרקטות תרמובארית בקוטר 90 מ"מ או רקטות בקוטר 70 מ"מ. (תמונה מס'-3) ד. מעל הצריח יותקנו 2 צריחנים, ליירוט רקטות וטילי נ"ט, מדגם "חץ זוהר". לכל צריחון יהיה בנוסף לשני המשגרים מקלע גאטלינג בקליבר "0.338 עם קצב אש של 2,500 כדורים. (תמונה מס'-4) ה. מאחורי הצריח נתקין עמדת נשק שתפעיל מקל"ר 25 מ"מ ומקלע בקליבר "0.338. הצריח יצטודד לכל כיוון ותהיה לו הגבהה של 80 מעלות. (תמונה מס'-6) ו. בגדוד חרמ"ש אופני יהיו 3 פלוגות נגמ"שים מדגם וי.אנ-1 ופלוגה של נגמ"שי וי.אנ.-1 משודרגת לרכבי לחימה. בכל פלוגה יהיו 14 נגמ"שים, סה"כ 42 נגמ"שי וי.אנ-1 + 14 רכבי לחימה + 4 רכבים למפל"ג. סה"כ: 60 רכבים וכ-600 חיילים.

הקמת גדודי חרמ"ש עם הנגמ"ש וי.אנ-20. בצה"ל, בנוסף לטנקי ה"מרכבה" הכבדים והטנקים הבינוניים צריך להקים גם את גדודי החרמ"ש של חטיבות הטנקים. בכל חטיבת טנקים בנוסף לגדודי הטנקים יהיו גם 2 גדודי חרמ"ש שינוע עם חטיבת הטנקים ותפקידו יהיה להגן על השריון מחי"ר, לפתוח מעברים לכוחות השריון, לטהר מוצבים ועוד. הרכב שלדעתי יתאים לתפקיד זה הוא הרכב הסיני שנקרא " וי.אנ-20"  קישור ותמונתו למטה: https://www.globalsecurity.org/military/world/china/vn-20 תמונה מס'-1 רכב הלחימה הכבד של סין וי.אנ-20.   1.   זהו הנגמ"ש הכבד החדש של סין שהוצג בתערוכת הנשק ב-2022 ואני קורא לו "רכב לחימה". רכב זה בנוי על המרכב של הטנק הסיני "וי.טי-4",  משקלו כ-50 טון והוא מצוייד בחבילת מיגון מדהימה המותקנת מסביב לגוף ולצריח. הרכב עטוף במיגון ריאקטיבי והחלק התחתון של צידי הטנק מוגן ע"י פלטת שיריון ומיגון כלוב להגנה על המזקו"מ (תמונה # 2) תמונה מס'-2 מבט צד על ה-וי.אנ-20 וניתן לראות את מיגון הסולמות שמגן על המזקו"מ.   2.   הצריח מצוייד גם בעובי מרשים של שריון מסביב לטנק ולדברי הסינים הוא מוגן בחזית ברמה בליסטית מס'-6 שזו הגנה מתחמושת 30 מ"מ והוא מוגן מכל צדדיו מכדורי מק"כ 14.5 מ"מ. גחון הרכב מוגן במידה מסוימת ממטעני גחון ע"י התקנת מיגון "וי" מתחת לגחון, והוא עמיד בפני מוקש במשקל של 8 ק"ג ט.נ.ט, הרכב עטוף במיגון ריאקטיבי ומותקן עליו גם מיגון אקטיבי, להבנתי רואים את המיגון האקטיבי מותקן מאחורי הצריח ב-2 סלים כאשר בכל סל מותקנים 2 משגרים אנכיים כנגד טילי נ"ט שתוקפים מלמעלה ומערכת ראיה. אני מניח שהטילים יכולים לשנות כיוון ולתקוף טילי נ"ט שנעים בצורה אופקית לכיוון הטנק, אבל התמרון הזה לוקח זמן ולפעמים אין זמן. (תמונה מס'-4) הרכב מופעל ע"י 3 אנשי צוות ונושא 6 לוחמים פורקים, הכניסה והיציאה נעשית דרך פתח בחלקו האחורי של הרכב שמופעל ע"י מערכת הידראולית. בנוסף יש באחורי הרכב, משני צידי הדלת שהחיילים פורקים מהרכב, 2 מקלעים שאמורים לפגוע בחיר שתוקף מאחורה. אבל זה יוצר בעיה לחי"ר שאמור לצאת מהדלת. לכן אני מניח שהסידור הזה מתאים רק לרכבי הלחימה ולא לנגמ"שים. בדפנות הרכב אין חלונות ווהצוות מתעדכן לגבי המצב בחוץ ע"י מצלמות שמותקנות מסביב לרכב. 3.   נגמ"ש זה מופיע בצבא הסיני בשני צורות: א.   " נגמ"ש כבד" שעליו מותקן צריח למפעיל אחד שנושא תותח 30 מ"מ, מקלע מקביל בקליבר 7.62 מ"מ ונושא 6 חיילים פורקים. (תמונה # 3) תמונה מס'-3 הנגמ"ש הסיני וי.אנ-20 עם צריח למפעיל אחד ונושא תותח 30 מ"מ. תמונה מס'-4 "נגמ"ש הלחימה" וי.אנ-20 עם צריח לשני מפעילים נושא תותח 100 מ"מ ו-30 מ"מ. ב.   על "נגמ"ש הלחימה" מותקן צריח לשני מפעילים שנושא תותח 100 מ"מ ותותח 30 מ"מ. על הצריח בתמונה מס'-4 ניתן לראות את עמדת התותחן ואת המק"כ שמעל העמדה. בצריח מותקנת מערכת ראיה ומערכת לייזר רב עוצמה שאמורה לשבש את ניהוג טילי נ"ט שמשוגרים כנגד הטנקים. בדפנות הרכב אין חלונות ווהצוות מתעדכן לגבי המצב בחוץ ע"י מצלמות שמותקנות מסביב לרכב. הנגמ"ש החדש מותקן על המרכב של הטנק וי.טי-4 ולכן הוא יקבל גם את המנוע שלו שהוא בן 1,300 כ"ס. אם כי ישנה אפשרות להתקנה של מנוע בן 1,500 כ"ס שמותקן בטנק הסיני ”סימן 99". בנוסף לשני האפשרויות שתוארו למעלה, הייתי מוסיף אפשרות נוספת וקורא לה "רכב לחימה משופר", וזו תהיה אפשרות # 3. 3. רכב לחימה משופר על בסיס הוי.אנ-20. א. בנגמ"ש הלחימה לא יהיו חיילים פורקים. הם יהיו רק בנגמ"שי החי"ר. ב. לפני הצריח נתקין "קפסולה" ל-3 אנשי צוות. ג.  את תותח ה-100 מ"מ הייתי מחליף עם תותח 57 מ"מ ואת תותח ה-30 מ"מ הייתי משאיר. ד.  את הצריח נאריך כך שנוכל להתקין על חלקו האחורי "צריחון נ"מ/נ"ט". בצריחון זה נתקין תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ כדוגמת המקביל בצריח הראשי ומק"כ גאטלינג בקליבר "0.5. צריחון זה יהיה דומה לצריחון הנ"מ/נ"ט שמותקן על הטנקים הבינוניים. (ראה פרק מס'-2) ה.   את 2 המקלעים באחורי התובה נשאיר כל עוד הם ישארו על רכבי הלחימה. בכל גדוד חרמ"ש תהיה פלוגה אחת של רכבי לחימה עם 14 רכבי ם משופרים ו-3 פלוגות של נגמ"שים כבדים עם 42 נגמ"שי חי"ר, כאשר כל נגמ"ש חי"ר נושא 10 לוחמים. בנוסף יהיו עוד 4 נגמ"שים למפג"ד. סה"כ בגדוד החרמ"ש יהיו 60 רכבים וכולם יהיו נגמ"שים סיניים מדגם "וי.אנ-20"  משודרגים בהתאם, מהלך זה יקטין את הזנב הלוגיסטי של גדוד החרמ"ש.   אני ער לבעיתיות של רכישת נשק מסין, אבל לסינים יש מבחר גדול של רכבים לצבא היבשה שיכולים להתאים לנו ובהחלט יעבדו עם הרכבים ב"רגל השנייה", לזכור שלארה"ב אין הרבה מה להציע לנו בנושאי חיל היבשה. מה גם שאני רוצה לרכוש את כל כמות טנקי האמ-1 הישנים מארצות הברית עבור ה"רגל הראשונה" וזו הצעה טובה יותר מלתת אותם במתנה לאוקראינה. לארה"ב יש חובות ברמה דימיונית של 33 טריליון דולר וחוב זה תופח במהירות ועד לבחירות הוא עשוי להגיע ל-35 טריליון דולר ויותר. נקודה נוספת היא, הממשל בארה"ב התחלף לאחרונה כל 4 שנים, ויש אפשרות שזה מה שיקרה גם בבחירות ב-2024 יתכן שממשל חדש יהיה בעד עיסקאות אלו כחלק מהורדת המתיחות עם סין. אם ביידן יבחר לנשיא או סגניתו או מישהו אחר שהמפלגה תבחר, לדעתי זה יהיה לרעת ישראל, לכן רצוי לשדרג את היחסים עם סין שעה אחת קודם ולא שעה אחת מאוחר מדי. בנוסף שידרוג היחסים עם סין יקטין את סיכויי העימות עם איראן שנכנסת למרחב ההשפעה של סין והיא לא תרצה לראות את השקעותיה בישראל (הנמל החדש, השקעות בנושא חימוש ישראל, וגם את ההשקעות הגדולות בעתיד הקרוב בבנית מסילת ברזל בין סעודיה, האמריות, ישראל, ועוד מדינות יורדות לטימיון במלחמה בין ישראל ואיראן.

בצה"ל בנוסף לטנקי "מרכבה", וטנקי לחימה שצריך להקים מטנקי אמ-1 ישנים, הגיע הזמן להקים גם את גדודי החרמ"ש שישולבו בחטיבות הטנקים. אין לישראל אפשרות לייצר כמות מספקת של נגמ"שים בעצמה ולכן צריך לרכוש נגמ"שים סיניים משודרגים בהתאם לדרישתנו. בכל חטיבת טנקים, צריכים להיות 2 גדודי חרמ"ש שינועו עם גדודי הטנקים ותפקידם יהיה להגן על השריון מחי"ר אוייב, לפתוח מעברים, לטהר תעלות, להשתלט על מוצבים ועוד. לדעתי יש 2 רכבים סינים שיתאימו לתפקיד והם: הנגמ"שים הסיניים שנקראים "וי.אנ-17" ו-"וי.אנ-20" . תמונה מס'-1 הנגמ"ש הסיני וי.אנ-17. 1. הנגמ"ש הסיני "וי.אנ-17" א.  הוי.אנ-17 הינו נגמ"ש סיני חדש לחלוטין שפותח בסין והוא אינו שידרוג של רכב רוסי כזה או אחר, משקלו 30 טון ויש לו מנוע בן 1,000 כ"ס שמקנה לו יחס של 33 כ"ס ל-1 טון /משקל וזהו יחס מעולה, מנוע זה מחובר לתיבת הילוכים אוטומטית וביחד מקנים לנגמ"ש ניידות רבה, לרכב מהירות של 70 קמ"ש וטווח של 500 ק"מ. בנגמ"ש מותקנים: צריח עם תותח 30 מ"מ, מקלע מקביל בקליבר 7.62 מ"מ, ו-2 טילי נ"ט מדגם איטש.גי-12 שדומים מאד לגאוולין האמריקאי ומותקנים על צידי הצריח. ב.   הנגמ"ש מופעל ע"י 3 לוחמים והוא נושא 7 חיילים פורקים, נגמ"ש זה מבוסס על הטנק הסיני הקל שנקרא "וי.טי-5".  לרכב יש מיגון מעולה וניתן לראות שהוא עטוף במיגון ריאקטיבי מכל עבריו ובמיגון סולמות באזור המנוע. לדברי הסינים הוא מוגן בחזית מפגזים בקוטר 30 מ"מ. ג. בנגמ"ש זה צריך לעשות מספר שידרוגים והם: 1. נשאיר בצריח את תותח ה-30 מ"מ שיש לו 2 קצבי אש: נמוך 550 פגז לדקה וגבוה 850 פגז לדקה. 2.   נחליף   את המקלע המקביל במקלע בקליבר  "0.338. (תמונה מס'-2) למקלע זה קצב אש של 500 כדור בדקה וטווח של 1,700 מטר. קצב האש אולי קצת נמוך אבל הטווח מעולה, יש לו דגם נוסף בתצורת גאטלינג עם 5 קנים וקצב אש של 2,500 כדור לדקה. תמונה מס'-2 מקלע קל בקליבר "0.338. תמונה מס'-3 מקלע גאטלינג בקליבר "0.338. 3.   נסיר את טילי הנ"ט שמותקנים משני צידי הצריח ובמקומם נתקין 2 משגרים, אחד לרקטות 70 מ"מ, (תמונה מס'-3) ואת המשגר השני נסב לשיגור רקטות תרמובאריות בקוטר 90 מ"מ שיהיו להיט בלש"ב. אלו רקטות רוסיות שנקראות  "שמל-אמ" ונושאות רש"ק תרמובארי שיעשו שמות במיבנים בעזה. אם ניתן לייצר משגר אוניברסלי שיתאים לשני סוגי הרקטות 70/90 מ"מ זה יהיה מעולה. תמונה מס'-4 משגר ל-23 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ של ארנולד דפנס. תמונה מס'-5 צריחון נ"מ/נ"ט לתותח בקוטר 35 מ"מ. 3.2 התקנת צריח נ"מ/נ"ט.   על הצריח הראשי נתקין צריחון נ"מ/נ"ט. (תמונה מס'-5) בצריחון זה מותקנים: תותח בקוטר 35 מ"מ ומק"כ בקליבר "0.5 וגם לו נעשה מספר שידרוגים והם: א.  את תותח ה-35 מ"מ נחליף בתותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ. לתותח 2 קצבי אש: נמוך עם 750 פגזים לדקה וגבוה ע0 1,500 פגזים לדקה. (תמונה מס'-6) ב.   את המק"כ בצד ימין של הצריחון נבטל, ונתקין במקומו 2 משגרים עם-4 טילי נ"מ מדגם "סטינגר" בכל אחד, 2 המשגרים יותקנו אחד מעל השני. (תמונה מס'-7) בצידו השני של הצריח נתקין משגר ל-23 רקטות בקוטר 70 מ"מ. (תמונה מס'-4) ג.  על גג הצריח מעל תותח ה-35 מ"מ ובמשולב עם מערכת הראייה של המט"ק, נתקין מקלע גאטלינג בקוטר "0.338 עם 5 קנים וקצב אש של 2,500 כדור לדקה וטווח יעיל של 1,700 מטר. (תמונה מס'-3) ד.   צריך להתקין מערכת הגנה אקטיבית על צידי הצריח. (תמונה מס'-8) תמונה מס'-6 תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ. תמונה מס-7 משגר ל-4 טילי "סטינגר".   תמונה מס'-8 מערכת יירוט "חץ זוהר".  3.3 שידרוג ה-וי.אנ-20 ל-"רכב לחימה כבד". תמונה מס'-9 הנגמ"ש וי אנ-20 נושא צריח ותותח 30 מ"מ. סין הציגה בתערוכת הנשק האחרונה את הנגמ"ש הכבד "וי.אנ-20". לנגמ"ש זה יש 2 דגמים שנראים (בתמונות מס' 9 ו-10). 2 הרכבים בנויים על השילדה של הטנק הסיני "וי.טי-4" ששוקל כ-52 טון, ומותקן בו מנוע בן 1,300כ"ס שמחובר לממסרת אוטומטית. לפי התמונות 2 הדגמים חולקים את אותה תובה והשוני בניהם הוא בעיקר בצריח. בתמונה מס'-9 רואים את הנגמ"ש נושא צריח למפעיל אחד ומותקן בו תותח 30 מ"מ ומקלע מקביל. בתמונה מס'-10 רואים נגמ"ש עם צריח לשני מפעילים, שנושא תותח 100 מ"מ, תותח מקביל בקוטר 30 מ"מ, ומקלע/מק"כ מקביל שמותקן מעל עמדת התותחן. שני הרכבים שוקלים כ-50 טון והם עטופים במיגון ריאקטיבי. הרכב בתמונה מס'-10 מוגן גם במיגון אקטיבי שמותקן מאחורי הצריח בצורה אנכית. יתכן שמערכת זו מותקנת גם בנגמ"ש בתמונה מס'-9. בתמונה מס'-10 רואים שבאחורי הנגמ"ש מותקנים 2 מקלעים שמופעלים מרחוק (מהנגמ"ש) ומגינים על הרכב מחי"ר שתוקף מאחור. אבל מיכוון שזו הדלת שממנה החיילים פורקים, אז זו אופציה שהייתי מוותר עליה. את המקלעים שמותקנים מאחור הייתי מבטל, את כל מה שהם יכולים לעשות, צריחון הנ"מ/נ"ט יכול לעשות טוב יותר ובטוח יותר. על גג הצריח נתקין את צריחון הנ"מ/נ"ט וניתן לקרוא עליו בסעיף 3.2 למעלה. תמונה מס'-10 וי.אנ-20 נושא צריח לשני מפעילים ו-2 תותחים. 3. דגם שלישי:  בנוסף לשני דגמים אלו אני מציע דגם שלישי שישודרג ל"רכב לחימה כבד". רכב לחימה זה יהיה בנוי על ה- וי.אנ-20   שרואים בתמונה מס-'10, אבל נעשה בו מספר שינויים והם: א.   את תותח ה-100 מ"מ נחליף בתותח אחר בקוטר 57 מ"מ עם טעינה אוטומטית, ואת תותח ה-30 מ"מ נחליף במק"כ גאטלינג בקוטר "0.5. ולו שני קצבי אש: נמוך של 1,000 כדורים בדקה, וגבוה של 2,000 כדורים בדקה. (תמונה מס'-5) ב. את טילי הנ"ט נבטל ובמקומם נתקין את מערכת היירוט "חץ זוהר"  שהיא שידרוג של המערכת שנקראת "אגרוף הברזל". (תמונה מס'-8) בגדוד חרמ"ש יהיו: 3 פלוגות חרמ"ש שבכל אחת 14 נגמ"שי "וי.אנ-17" עם צריח שנושא תותח 30 מ"מ ומקלע מקביל בקליבר "0.5. כל נגמ"ש נושא 3 אנשי צוות וכיתת חי"ר בת 7 לוחמים, סה"כ בפלוגות החרמ"ש יהיו 42 נגמ"שים עם 420 לוחמים. בנוסף ל-3 פלוגות הנגמ"שים תהיה גם פלוגה רביעית של נגמ"שי לחימה עם 14 נגמ"שים מדגם וי.אנ-20 ובהם 4 אנשי צוות. בפלוגה יהיו כ-56 לוחמים + מפג"ד. סה"כ בגדוד חרמ"ש יהיו כ-60 נגמ"שים מדגם וי.אנ-17 / וי.אנ-20  וכ-500 לוחמים. גדוד החרמ"ש יהיה זהה בחטיבות המרכבה ובחטיבות טנקי הלחימה אם יהיו. נגמ"ש נוסף ברשימה הוא הנגמ"ש הסיני האופני שנקרא "וי.אנ-1" זהו נגמ"ש אופני ואמפיבי ששוקל כ-20 טון, נושא 3 אנשי צוות וכ-10 לוחמים פורקים. יש לו מנוע בן 440 כ"ס מהירות של 100 קמ"ש וטווח של 800 ק"מ, הוא נושא צריח שמותקנים בו תותח 30 מ"מ ומקלע מקביל. על השידרוגים לנגמ"ש זה ראה פרק מס'-4. המהירות שבה ניתן לקבל את הנגמ"שים האלו, שיוצרו מהם כ-6,000 יחידות יהיה מהיר.   אני ער לבעיתיות של רכישת נשק מסין, אבל אין לנו ברירה, לסינים יש מבחר גדול יותר של רכבים לצבא היבשה והרבה יותר מאשר לצבא האמריקאי, ומועדי אספקה יהיו הרבה יותר מהירים. לכן למען ביטחונה של ישראל רצוי שנרכוש את הציוד שאנו צריכים מהספק המתאים. במצב שקיים כעת בארץ (2024) הייתי שמח אם היו לנו את הנגמ"שים הסיניים. ארה"ב הטילה אמברגו על סוגי נשק שהם מוכנים לספק לנו, הם שמו אמברגו על הקיטים שאמורים להפוך פצצות טיפשות לפצצות חכמות וזה אומר שיהיו יותר נפגעים בקרב האכלוסיה בעזה, אם זה מה שהממשל האמריקאי רוצה אז בבקשה. אם לא, עזורו לנו לפגוע בדיוק רב במטרות שלנו ולהקטין את הנזק הסביבתי מפצצות לא מדויקות.   ואם אנו לא יכולים לשגר פצצות ממטוסים אמריקאיים אז למה אנו לא מפסיקים את הרכש מהם? ומדוע אנו ממשיכים להתדיין עם החמאס כאשר הדבר היחיד שצריך לעשות הוא להפציץ את רפיח ואת שאר המקומות ברצועת עזה. ובעיקר צריך להפוך את צפון הרצועה (בית חנון, בית להיה) ועוד מקומות לעיי חורבות ולדחוף את הכל לים. רק זה יבהיר לארה"ב שאנו לא רפובליקת בננות, ברגע שהם יבינו את זה אולי מצבנו ישתפר גם מול הממשל הפרוגרסיבי של ביידן. והכי חשוב להפוך את צפון הרצועה לחבל קטיף ולקבוע את הגבול באיזור הזה ואולי גם יותר דרומה. רק מהלכים כאלו יסבירו לעזתים שזמנם עבר. בנוסף אני רוצה לרכוש את כל כמות טנקי האמ-1 הישנים מארצות הברית ולפי מה שקראתי יש לארה"ב 3,300 טנקי אמ-1 לא משודרגים במחסני החירום שלהם. וזו הצעה טובה יותר מלתת אותם במתנה לאוקראינה. לארה"ב יש חובות ברמה דימיונית של 34 טריליון דולר וחוב זה תופח במהירות ועד לבחירות הוא יגיע ל-35 טריליון דולר ויותר, ומה יקרה אם רוסי ה תכבוש אותם?   נקודה נוספת היא, הממשל בארה"ב התחלף לאחרונה כל 4 שנים, ויש אפשרות סבירה שזה מה שיקרה גם בבחירות ב-2024 ויתכן שממשל חדש יהיה בעד עיסקאות אלו כחלק מהורדת המתיחות עם סין. אם ביידן לא יהיה המעומד של הדמוקרטים, מועמד אחר יהיה יותר גרוע לישראל לכן רצוי לשדרג את היחסים עם סין ויפה שעה אחת קודם.   בנוסף, שידרוג היחסים עם סין לדעתי יקטין את סיכויי העימות עם איראן שנכנסת למרחב ההשפעה של סין והיא לא תרצה לראות את השקעותיה באיראן ובישראל כגון: הנמל החדש, השקעות בנושא חימוש ישראל, וגם את ההשקעות הגדולות בעתיד הקרוב בבנית מסילת ברזל בין סעודיה, האמריות, ישראל, ועוד מדינות, יורדות לטימיון במלחמה בין ישראל ואיראן ששימוש בנשק יום הדין עשוי להיות מופעל. --

אחד מהלקחים מהמלחמה עם החמאס, הוא שאנו צריכים הרבה יותר חטיבות שריון בחיל היבשה ולא בגלל כוחו של החמאס אלא בגלל האפשרות למלחמה איזורית בו זמנית עם כל האוייבים שלנו, את העובדה הזו אנו צריכים לזכור ולתכנן את המלחמה שלנו כאילו כל מלחמה באיזור שלנו תמיד תהיה עם רוב המדינות המוסלמיות והאירגונים ששונאים אותנו ולזה צריך להתכונן. גם אם לא כולם במצב מלחמה, הקונספציה צריכה להיות שכולם יקפצו על העגלה אם הם יחשבו שהגיע הזמן וישנה הזדמנות, ואנו צריכים להיות מוכנים למלחמה איזורית כל הזמן. גם אם כי קיבלנו מכה כואבת צהל הוא עדיין צבא מעולה, אבל אוסף של שרי ביטחון, רמטכ"לים ואלופים שלא חיים את העיסוק שלהם ולא הבינו/מבינים את חשיבות הנצחון הפכו אותנו לצבא קטן, טיפש, לא מצוייד ולא מאומן מספיק למלחמה עם השכנים שלנו, כל הקשב של צה"ל הופנה לאיראן. חיינו בקונספציה שכולם מורתעים ואין לנו שום בעיה, כולם למעט אחד, האלוף בריק (שצריך להיות רב-אלוף מחר בבוקר) שראה את האמת ולא היסס להביע אותה כנגד כל הגאונים בצבא. אבל עד שלא הגיעה המכה אף אחד לא התעורר, וכולם במקום לעשות חריקירי, רוצים עכשיו לתקן את המצב ולהיכנס לקבינט, אבל כל מה שיקרה שם הוא שהם יעסקו בכסת"ח, יטאטאו את האמת ובסוף הש"ג יצא אשם. לא יתכן שמי שיצר את הבעיות יעשה את החקירות ואת התיקונים. זה אסור שיקרה. חיל השריון צריך להיות בנוי על 3 רגליים: רגל אחת בנוייה על טנקי "מרכבה", ואיתם טנקי "אמ-1" שמשודרגים לטנקי לחימה. רגל שנייה בנוייה על   טנקים סיניים מדגם "וי.טי-4" חדשים, וטנקי "סימן 96" שישודרגו לטנקי לחימה.    ורגל שלישית בנוייה על מערך ארטילרייה של מרגמות 120 מ"מ כגון "קרוס-בו", תומ"תים של סין בקוטר 122 מ"מ עם טווח ארוך יותר ממרגמות 120 מ"מ, טילי נ"ט של רפא"ל מדגם "ספייק ארוך טווח-2" , שיורכבו על השילדה של הנגמ"ש הסיני מדגם "וי.אנ-1" , או על הנגמ"ש הסיני מדגם וי.אנ-17, וחימושים משוטטים של יוויזן . למערך השריון יספיקו חימושים מדגם "הירו-120" לטווח של 60 ק"מ אבל ישנם גם חימושים עם טווח ארוך יותר ורש"ק כבד יותר. את הבעיה של "חיל יבשה קטן וטיפש" צריך לשפר במידי ע"י : 1. החלפת המפקדים הבכירים שמזמן שכחו מה צריך לעשות ואיך מנצחים מלחמות ומה שמעניין אותם זה יותר פוליטיקה ומה יקרה איתם אחר כך. 2. 3,300 טנקי אמ-1 ישנים שנמצאים במחסנים של ארצות הברית (לפי ויקי) ועדין נושאים צריח עם תותח 105 מ"מ ואני מניח שגם אלקטרוניקה ישנה. השאלה היא אם הידיד שיש לנו בבית הלבן יעמוד לצידנו, או ששר החוץ יחליט שזו אפשרות ללחוץ על ישראל ולהחזיר אותה לגבולות 1967 לשם התחלה. ואת טנקי האמ-1 הישנים יתנו בחינם לאוקראינה. אבל מה יקרה אם רוסיה תנצח במלחמה? תמונה מס'-1 טנק ישן מדגם אמ-1 3. רכישת טנקים סיניים מדגם וי.טי-4 ובחינת עוצמת האש שלו יחסית למרכבה, לזכור שלמרכבה תותח 120 מ"מ ו-4 אנשי צוות, ול-וי.טי-4 תותח 125 מ"מ, טעינה אוטומטית, ו-3 אנשי הצוות שיפעילו את הטנק. בנוסף נתקין על כל אחד מהצריחים את צריחון הנ"מ/נ"ט ונעשה בו שידרוג בדומה למרכבה.  אין לנו צורך בעוד מרכבות אבל זה לא אומר שאנו צריכים למכור אותם. את הטנקים שיש לנו צריך להשמיש, לשדרג, ובמקביל צריך לרכוש את כל טנקי האמ-1 הישנים שיש בארצות הברית, אם תסכים למכור לנו, וצריך לעשות זאת מהר לפני שאוקראינה תקבל את הכל בחינם. צריך לשדרג אותם בעזרת ארה"ב לטנקי לחימה, ורק כך נבחן אם ארה"ב היא חברה שלנו או לא. אבל כמו שאומרים בישראל "חברים יש רק באגד" וכל השאר הם אינטרסים, וכרגע לפני הבחירות בארה"ב האינטרס הוא בכמות הגדולה של מוסלמים שיצביעו עבור ביידן שהוא לא ידיד אמת. או כמו שאומרים "ידיד בשעת צרה הוא ידיד אמת" וברור שהדמוקרטים לא ידידים ברובם. לכן אנו לא יכולים לשים את מבטחנו רק על ארה"ב, ברור שהממשל הדמוקרטי/פרוגרסיבי הוא לא ידיד לישראל, ולכן צריך לפנות לסין במטרה לרכוש מהם טנקים וציודים נוספים ולהפוך אותה לספק נוסף חיוני לישראל בעיקר לחיל היבשה ולחיל הים. 4 . בצד הסיני ישנם 2 טנקים אחד ניקרא סימן-99   והוא חדש יותר והשני נקרא וי.טי-4.   הייתי בוחן את הצריח והתותח של הוי.טי-4 ואם הבדיקה תעבור לשביעות רצוננו, הייתי רוכש כ- 1,000 טנקים. לזכור בצריח של הוי.טי-4 מותקן תותח בקוטר 125 מ"מ עם מהירות לוע של 1760 מטר לשניה, עם טעינה אוטומטית ומופעל ע"י 3 אנשי צוות. 4.1 בנוסף לגדודי הטנקים, צריך לצרף לחטיבת טנקי הוי.טי-4 גם את טנקי הלחימה שאותם נשדרג מטנקי וי.טי-4 נוספים שצריך יהיה לרכוש, או שנרכוש 2,000 טנקי "סימן 96" ונשדרג אותם לטנקי לחימה. כך שאנו מדברים על כ-1,000 טנקי וי.טי-4, כ-2,000 טנקי לחימה מדגם וי.טי-4 או מדגם "סימן 96" השידרוגים יהיו בדומה לשידרוג שצריך לעשות לטנקי האמ-1 הישנים. 4.2 בנוסף לגדודי הטנקים, אנו צריכים מרגמות 120 מ"מ, והמרגמה החדשה שלנו שמיוצרת ע"י אלביט ונקראת "קרוס-בו". (תמונה מס'- 2) את הצריח נתקין על הנגמ"ש הסיני וי.אנ-1. או אולי רצוי לרכוש את התומ"ת כולו שנראה בתמונה מס'-3. במקום המרגמות, או כתוספת למרגמות. תמונה מס'-2 הצריח של מרגמת ה"קרוס בו". תמונה מס'-3 התומ"ת הסיני . 5 . והיה ונרכוש את טנקי האמ-1 מארה"ב נעשה בהם את השידרוגים הבאים: 5.1. נסיר את הצריח עם תותח ה-105 מ"מ. בחזית הרכב נתקין "קפסולה" מוגנת היטב ל- 3 אנשי צוות. אנו צריכים להפריד בין אנשי הצוות והתחמושת וזו אחת הדרכים לעשות זאת, אפשרות נוספת היא להתקין בחלקו האחורי של הצריח מחסנית לתחמושת שתועבר אוטומטית לבית הבליעה של תותח הטנק. התקנה דומה אפשר לראות בטנק הצרפתי "לקלרק". 5.2.  במקום הצריח שנסיר נתקין צריח אחר שנושא תותח 57 מ"מ. (תמונה מס'-4). הסרת הצריח עם תותח ה-105 מ"מ, תוריד 15-20 טון ממשקל הטנק ומשקלו לאחר השידרוגים לא יעבור את ה-50 טון, ועם יחס של 30 כ"ס לאחד טון משקל, הטנק הזה יהפוך להיות הפורמולה 1 של הטנקים. אבל השידרוג החשוב מכל הוא להפריד את הצוות מהתחמושת. תמונה מס'-4 צריח לא מאוייש לתותח בקוטר 57 מ"מ כולל קרוסלה עם טעינה אוטומטית וטווח של 14 ק"מ. 5.3 לצריח בתמונה מס'-4 יש טעינה אוטומטית ומשקל הפגז 7 ק"ג, שיהיה מתאים ביותר להפעלה ע"י חיילות. מכיוון שאנו צריכים להגדיל את מספר הטנקים/טנקי לחימה, אזי לדעתי השילוב של טנקי לחימה עם תותח 57 מ"מ וחיילות עם מוטיבציה גבוהה יהיה שילוב מעולה. ומרכזי הגיוס צריכים לגייס חיילות מאותו תיכון ומאותה כיתה אם אפשר, על מנת לחזק את הקשר בין בנות הצוות כגורם שיעזור לגיוס של כלל החיילות. תמונה מס'-5 משגר ל-23 רקטות 70 מ"מ של חברת "ארנולד". 5.4. על כל אחד מצידי הצריח מותקן פוד שמכיל מק"כ גאטלינג בקליבר "0.5 ותחמושת, במסגרת השידרוגים נחליף את המק"כ בתותח 20 מ"מ ותחמושתו. לצידו נתקין משגר כפי שנראה בתמונה מס'-5, וכך בכל צד יהיה פוד אחד שנושא תותח בקוטר 20 מ"מ (תמונה מס'-6) ומשגר לרקטות בקוטר 70 מ"מ או 90 מ"מ. לפוד ולמשגר תהיה היכולת להגביה ולהנמיך אותם כך שיוכלו לפעןל גם כמערכת נ"מ. הפודים והמשגרים יהיו תחליפיים ויהיו מספר סוגים של משגרים לרקטות ,למקלעים, תותחים וכו, כך שנוכל להתקין פודים שיתאימו לאוייב שנמצא מולנו. החלפות הפודים תתבצע בשטח ע"י הצוותות עצמם או ע"י הצוות הטכני. על כל אחד מהפודים עם תותח ה-20 מ"מ מותקנת עמדת נשק, את עמדת הנשק נחליף בעמדת יירוט לרקטות או טילי נ"ט מדגם "חץ זוהר". (תמונה מס'-7) תמונה מס'-6 תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ. תמונה מס'-7 עמדת יירוט שנקראת "חץ זוהר".   6. עמדה זו הינה דגם משופר של "אגרוף הברזל" וזאת ע"י הוספת מקלע/מק"כ במקביל לעמדת היירוט כך שניתן יהיה לפגוע באדם או בצוות שמשגר את האיום ובו זמנית לשגר את המיירט להשמיד אותו. בנוסף יש בעמדה זו גם מערכת יירוט רכה שתסיט את הטיל או הרקטה ממסלולה ע"י מערכת לייזר. מערכת הלייזר תהיה יעילה כנגד טילים שמוכוונים לכתם לייזר. עמדה זו תופעל ע"י "בינה מלאכותית" שתפעיל את מערכת היירוט  כנגד כל גורם שינסה לשגר רקטות נ"ט ולפגוע בטנק וזאת ללא מגע יד אדם.   התקנת צריחון נ"מ/נ"ט מעל הצריח הראשי.   תמונה מס'-8 עמדת נ"מ/נ"ט לתותח 35 מ"מ.   על גג צריח ה-57 מ"מ נתקין צריחון נ"מ/נ"ט (תמונה מס'-8) זהו צריחון שנושא תותח בקוטר 35 מ"מ ומק"כ "0.5,  הצריחון נראה נחמד אבל צריך לעשות בו מספר שינויים והם:   א.   את המק"כ בצד ימין של הצריחון נבטל ונתקין במקומו על גג הצריח ו במשולב עם מערכת הראייה של המפקד מקלע "0.338. (תמונה מס'-9) עי"כ נשאיר את שני צידי הצריחון נקיים להתקנות נוספות.  תמונה מס'-9 מקלע בקליבר "0.338.   ב.   על כל אחד מצידי הצריחון נתקין משגר ל-23 רקטות 70 מ"מ. (תמונה מס'-5) או משגרים לרקטות תרמובאריות בקוטר 90 מ"מ, שיהיו להיט בלש"ב. ג.   בנוסף, אנו צריכים להתאים את "ההתקן"  למשגרי ה-70 מ"מ לקבלת משגר נוסף שיתאים לטילי הנ"ט של רפא"ל, (תמונה מס'-10) ולטילי הנ"מ שנקראים "סטינגר". (תמונה מס'-10) תמונה מס-9 צריח נ"מ על הרכב גי.אל.טי.וי שנושא משגר לטילי "סטינגר" ותותח 30 מ"מ.   תמונה מס'-10 משגר לטילי "ספייק ארוך טווח-2"   מבנה חטיבות השריון שהייתי רוצה לראות בצה"ל, יהיה בהתאם לכמות טנקי המרכבה וטנקי הוי.טי-4 הסיני שיהיו בצה"ל. לדוגמה אם יש לנו 1,000 טנקים מדגם מרכבה 3, 4 ו-5 וגם 1,000 מדגם וי.טי-4 שמישים ומוכנים למלחמה, נחלק את המספר ב-40 (שזהו מספר טנקי מרכבה/וי.טי 4 בגדוד) ונקבל 25,  וזה אומר שיהיו לנו 25 חטיבות מרכבה ו-25 חטיבות של טנקי וי.טי-4. לחטיבת מרכבה נצרף 2 גדודים של טנקי אמ-1 משודרגים עם כ-70 טנקי לחימה, כך שבכל חטיבת מרכבות יהיו 110 טנקי מרכבה וטנקי לחימה. בחטיבות הוי.טי-4 נצרף לכל חטיבה 2 גדודים של רכבי לחימה מדגם וי.טי-4 משודרג או סימן 96 עם 70 טנקים משודרגים כך שבכל חטיבת וי.טי-4 יהיו 110 טנקי וי.טי-4 וטנקי לחימה. אני מקווה שלא יהיו בעיות עם האמריקאיים ונוכל לקבל מהם במהירות את טנקי האמ-1, כאשר השידרוגים יעשו בחלקם בארצות הברית וחלקם בישראל. אם נרכוש בהצלחה את כל טנקי האמ-1 בארה"ב, נשדרג אותם בארה"ב (3,300 טנקי אמ-1) ונצרף כ-1,750 טנקי אמ-1 משודרגים לחטיבות המרכבה, (70 כפול 25)  ועדיין ישארו בידנו כ-1,550 טנקי לחימה, ונוכל להקים בעזרתם 14 חטיבות עצמאיות של טנקי לחימה או 4 אוגדות משורינות. אותו סיפור עם טנקי הוי.טי-4  אבל אני חושש שבגלל בעיות עם הממשל הפרוגרסיבי בארה"ב זה לא יהיה קל ועלול לעלות לנו ביוקר, ואם הממשל של ביידן ימשיך לעוד 4 שנים, הסכנה היא לא רק אמברגו על נשק ודברים מסוג זה אלא שלאורך הדרך הדור של הצעירים שיוצאים להפגנות בעד החמאס ועם הסיסמא "מהנהר ועד לים", יגיעו לממשל,  והבעיות לישראל יגברו. צריך כבר עכשיו להתארגן להילחם בזה ע"י מערכת הסברה הרבה יותר טובה ואני מעלה קישור לבחורה ישראלית עם 400,000 עוקבים, מאד מעניינת שעושה הסברה לישראל טוב יותר מכל דוברי הממשלה ביחד. שמה הוא "אלה קינן" ולמטה קישור לבלוג שלה:   https://www.google.com/search?q=%D7%90%D7%9C%D7%94+%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%9F&iflsig=ANes7DEAAAAAZbgGsHL0WljiY8hSFSZHNL2HD6RUV4n-   בהתאם למצב עם ארה"ב שרוצה יחד עם אנגליה להכיר במדינת חמאסטיין, ורוצה להחזיר את ישראל לגבולות 67 (כמובן זה רק לשלב הראשון) הייתי מתחיל לבדוק עם הסינים לגבי טנקי סימן 96 (כהתחלה), ואם לא נעשה מלחמת עולם עם האמריקאים, אזי כדאי לרכוש 1,000 טנקי וי.טי-4 ולשדרג אותם בהתאם לשידרוגים שעשינו בטנקי המרכבה. קישור ותמונה לטנק הסיני סימן 96 למטה: https://en.wikipedia.org/wiki/Type_96_tank רק לזכור שאני מעוניין רק בתובה ואת הצריח אפשר להתקין על מכולות ונפזר אותם לאורך הגבולות, גם אם ללא תותח של טנק אבל לפחות עם מקלעים, מק"כים, תותחי 20 מ"מ וטילי נ"ט, והכל בהתאם למיקומם של היחידות. תמונה מס'-11 הטנק הסיני סימן 96. אפשרות נוספת הוא הטנק הסיני וי.טי-4 שנראה בתמונה מס'-12 למטה. על הטנק הזה ראה קישור למטה: https://www.militaryfactory.com/armor/detail.php?armor_id=624 תמונה מס'-12 הטנק הסיני וי.טי-4 הטנק שוקל 52 טון יש לו מנוע בן 1,300 כ"ס שיקנה לטנק יחס של 25 כ"ס לכל טון משקל, קיימת אופציה נוספת והיא להחליף למנוע בן 1,500 כ"ס של הטנק סימן-99 ויחס של 28 כ"ס לכל טון משקל. יש לו מהירות של 70 קמ"ש וטווח של 500 ק"מ. המיגון של הטנק בנוי ממיגון פסיבי ומיגון ריאקטיבי מסביב לתובה ולצריח. הוא נושא תותח בקוטר 125 מ"מ, מקלע מקביל בקוטר "0.3 ומק"כ "0.5 על הצריח לשימושו של המפקד. נקודה אחת שרציתי להוסיף והיא הנושא של חימושים משוטטים כגון: "יורו-120" ואחרים, שיהיו אולי התחליפים שלנו לטילי נ"ט ארוכי הטווח כדוגמת טילי הנ"ט של החיזבאללה אם כי גם לנו יש טילי ספייק חדשים שמגיעים לטווח של 16 ק"מ מהקרקע וכ-50 ק"מ מהאויר. ישנה כעת משלחת ישראלית בארה"ב (אפריל 2024) לדבר על קניות רציניות של חימוש, שהמטרה היא לעמוד בפני מלחמה איזורית, שזה אומר לחימה עם כל המדינות באיזור ביחד, ולזה היינו צריכים להתכונן כבר לפני עשר שנים. כרגיל מטוסי הקרב יהיו החלק הכבד ברכישות כאשר מדברים על טייסת אחת של מטוסי אפ-35, טייסת אחת של מטוסי אפ-15 אי.אקס, שהם יהיו מטוסי יירוט מעולים, ומאד יקרים גם יחסית למטוסי האפ-35, לכן עדיף 2 טייסות של-אפ-35 עם המראה ונחיתה אנכית, ועוד 2 טייסות של מטוסי אפ-16 משודרגים להמראה ונחיתה כמו בנושאת מטוסים, ואולי החשוב ביותר 2 טייסות של מסוקי קרב מדגם אפאצי. העדיפות לאפ-35 עם המראה ונחיתה אנכית היא בגלל בעיה שעלולה להיווצר לנו עם המסלולים שעשויים להיפגע ע"י רקטות וטילים מדוייקים ויצאו משימוש לזמן מה. ניתן יהיה לעקוף את הבעיה הזו ע"י שימוש במטוסים עם המראה ונחיתה אנכית, בניית מסלולים קצרים בקירבת הדת"קים להמראה כמו מנושאת מטוסים בעיקר למטוסי אפ-15 ו-16 ומיגון טוב יותר לבסיסים ולמסלולים.   בנוסף לאספקה של מטוסים ומסוקים לחה"א שמי יודע מתי יגיעו, צריך הרבה תומ"תים בקוטר 155 מ"מ ותחמושת מדוייקת לארטילריה זו. ישראל מייצרת תומ"תים (ראה תמונה מס'-13) וגם תחמושת מדוייקת (ראה תמונה מס'-14). ישראל מייצרת גם מרגמה מתניעת חדשה שנקראות "CROSSBOW" בקוטר 120 מ"מ ותמונתו למטה. תמונה מס'-13 מרגמת 120 מ"מ "קרוס בו" . למרגמה זו טווח של 10 ק"מ וקצב אש של 10 פצמ"רים לדקה. הייתי שמח אם היינו מקבלים מרוסיה מרגמות 240 מ"מ ותחמושת למרגמות אלו, למרגמה זו יש פצמרים חכמים, רש"ק של 130 ק"ג וטווח של 20 ק"מ. אם המלחמה עם החמאס תסתיים בקרוב (ביידן עובד בכל כוחו להביא להפסקת אש) נוכל להגביר את הלחץ על החיזבאללה בצפון ולהגיע להפסקת אש גם איתם. ישראל זקוקה לסיום המלחמה ולשדרג את הצבא. בנוסף אני מניח שצריך פצמ"רים למרגמות ה-120 מ"מ ולתומ"תים בקוטר 155 מ"מ שיעשו עבודה מעולה בירי בכינון ישיר מול מבני הבטון שברצועה.   מה שארה"ב לא יכולה לתת לנו כרגע אלו נגמ"שים כבדים, חמושים בצריח עם תותח 57 מ"מ. חימוש לצבא היבשה נוכל לרכוש בעיקר בסין ואם נוכל להשתלב בייצור כלי נשק אלו, זה יהיה נהדר. ואת כל אלה שהביאו אותנו למצב של צבא קטן וטיפש צריך להוציא מהצבא ומכל מגע עם צה"ל לא רק בגלל השגיאות של אוקטובר 7 אלא בגלל תקופה ארוכה של הזנחה וחוסר הבנה לגבי צרכי צה"ל. תמונה מס'-14 התומ"ת הישראלי שניקרא "סיגמה" שמיוצר ע"י אלביט. תמונה מס'-15 המרעום החכם של פגזי 155 מ"מ שנקרא "טופ גאן". תמונה מס'- 16 המבצר הארטילרי של מלחמת ההתשה בסיני נושא תותח 155 מ"מ. עלה לבלוג ב-2.8. 2024

תמונה מס'-1:  טנק מרכבה סימן-4אמ. אחד מהלקחים מהמלחמה עם החמאס היא שאנו צריכים הרבה יותר חטיבות שריון בחיל היבשה, ולא בגלל כוחו של החמאס אלא בגלל האפשרות למלחמה איזורית בו זמנית עם כל האוייבים שלנו. זה אומר שכוחו של האוייב הוא חיבור של כל היכולות  של האוייבים שלנו, ולא רק החמאס או החיזבאללה בנפרד. וכנגד האיום הזה אנו צריכים לבנות את חיל השריון שלנו.   הדרך להשיג זאת היא ע"י יצירת מבנה חדש לחטיבות השריון וזה אומר שבכל חטיבה משורינת יהיו: גדוד אחד של טנקים , שני גדודים של טנקי לחימה, שני גדודי חרמ"ש, רכבי ארטילריה. רכבי נ"ט, נ"מ ועוד. השריון הישראלי צריך להיות בנוי על 3 רגליים והם: רגל אחת  בנוייה על טנקי "מרכבה" וטנקי "אמ-1"  ישנים משודרגים ע"י ארה"ב וישראל לטנקי לחימה. (תמונות 1 & 2) רגל שנייה  בנוייה על טנקים סיניים חדשים, מדגם "וי.טי-4" וטנקי "סימן 96"  ישנים שישודרגו לטנקי לחימה. (תמונות 3 & 4 ) רגל שלישית בנוייה על מערך ארטילרי שכולל: 1. מרגמות מתנייעות בקוטר 120 מ"מ שנקראים "קרוס-בו" שמיוצרות ע"י רפא"ל  ולהם טווח של 10 ק"מ. ועם פצמ"רים מונחים הטווח יגדל ל-15 ק"מ (תמונה מס'-5). 2. תומ"תים סיניים בקוטר 122 מ"מ ולהם טווח ארוך מעל 20 ק"מ. (תמונה מס'-6).     3. תומ"תים ישראלים בקוטר 155 מ"מ ולהם טווח ארוך מעל 40 ק"מ. 4. טילי נ"ט עם טווח של 10 ק"מ של רפא"ל , (תמונה מס'-7)   5.  חימוש משוטט של  יוויזן לטווחים של 60 ק"מ שנקרא "הירו-120". (תמונה מס'-8)   לארה "ב יש כ- 3,300 טנקי אמ-1 ישנים  (לפי ויקי) וצריך לרכוש את כולם, ולתת לארה"ב ולישראל לשדרג אותם. את כל זה צריך לעשות לפני שארה"ב תיתן אותם במתנה לאוקראינה, הבעיה הפוליטית תהיה המכשול העיקרי לעיסקה זו. אבל אולי הרוסים יפתרו את הבעיה הזו ע"י כיבושה של אוקראינה עד סוף השנה.   חטיבת שריון משודרגת תכלול מספר כוחות עיקריים והם: 1. גדוד טנקים אחד מדגם מרכבה, או גדוד טנקים אחד מדגם וי.טי-4.   2. 2 גדודים של טנקי לחימה. (שידרוג של טנקים ישנים). 3. 2 גדודים של חרמ"ש. עם הנגמ"ש הסיני וי.אנ-17 והנגמ"ש הסיני מדגם וי.אנ-20. 4. ארטילרייה לרמת הגדוד: מרגמות 120 מ"מ, ותומ"תים סיניים בקוטר 122 מ"מ. 5.  ארטילרייה לרמת החטיבה: בעיקר עם התומ"ת הישראלי שנקרא "סיגמה", שנושא תותח 155 מ"מ. 6. כוחות עזר לשריון. אני לא יודע אם כלי רכב מסין הם אפשריים או שזה חלום, אבל זה שווה בדיקה מאד רצינית.  1.1 שידרוג טנקי מרכבה. שידרוג ראשון: שצריך להחליט עליו הוא לגבי התותח. בישראל התותח הוא בקוטר 120 מ"מ ואילו התותח הסיני הוא בקוטר 125 מ"מ, אבל לתותח הסיני שמותקן בדגם 99אי יש מהירות לוע של 1,760 מטר לשניה ויש לו טעינה אוטומטית ע"י קרוסלה. כך שההבדל גדול ומומחים יצטרכו להחליט מה נכון לעשות.   שידרוג שני: הוא החלפת המקלע המקביל בתותח בקוטר 30 מ"מ. (תמונה מס-2) תותח זה יחליף את המקלע המקביל. רק לראות את קירות הבטון בכל הדרכים, הבתים וכל מה שהחמאס החליט להגן עליו, אפשר להבין שחלופה זו היא הכרחית. תותח זה נקרא אמ-230אל.אף (תמונה מס'-2)   תמונה מס'-2 תותח בקוטר 30 מ"מ אמ-230אל.אפ.   לתותח זה יש טווח יעיל של 2,000 מטר וקצב אש של 200 פגזים בדקה. קצב האש אינו גבוה במיוחד, אבל טווח של 2,000 מטר הוא בהחלט משמעותי. אם צריך קצב אש גבוה נתקין תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ שנקרא אמ-197 ולו 3 קנים, ושני קצבי אש: נמוך של 750 פגזים לדקה וגבוה של 1,500 פגזים לדקה.     תמונה מס'-3: תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ שמקרא אמ-197.  שידרוג שלישי - התקנת צריחון נ"מ/נ"ט על צריח המרכבה ושידרוגו.    תמונה מס'-4 צריחון נ"מ/נ"ט שנושא תותח 35 מ"מ.   צריחון זה יופעל ע"י "בינה מלאכותית" כנגד כל איום על הטנק אבל עדיין בפיקוח המט"ק. בצריחון מותקנים כלי הנשק הבאים: 1.  תותח בקוטר 35 מ"מ. 2. בצידו הימני מותקן מק"כ בקוטר "0.5.   בצריחון זה נעשה מספר שידרוגים והם: א. את המק"כ נבטל. ע"י זה שני צידי הצריחון ישארו פנויים להתקנת כלי נשק. ב. את תותח ה-35 מ"מ נשאיר. ג. על גג הצריח מעל התותח ובמשולב עם מערכת הראייה של המפקד, נתקין מקלע גאטלינג 5 קנים, בקוטר "0.338, קצב אש של 2,500 כדור בדקה וטווח של 1,700 מטר. (תמונה מס'-5) ד. על צד ימין של הצריחון נתקין משגר ל-23 רקטות מונחות (תמונה מס'-6) בקוטר 70 מ"מ ולהם טווח של 6-12 ק"מ. בצידו השני של הצריח נתקין משגר דומה אבל הוא יותאם לרקטות תרמובאריות בקוטר 90 מ"מ וטווח יעיל של פחות מקילומטר. ה. בצד ימין של הצריח נתקין משגר ל-4 טילי נ"מ מדגם "סטינגר" (תמונה מס'-6). ובצידו השני של הצריחון נתקין משגר לטילי נ"ט של רפא"ל מדגם "ספייק ארוך טווח-2" (תמונה מס'-7).   נקודה נוספת שצריך למצוא לה פיתרון הוא האיום מרחפנים למיניהם שישגרו/יזרקו חימוש כגון: רימונים, פצמ"רים או פצצות תבערה שיגיעו מלמעלה, וצריך לארגן טילים או רקטות נ"מ שיפגעו בהם. כרגע מתקינים על המרכבות גג שיעצור מה שיגיע מלמעלה, אבל הפיתרון הוא להשמיד את האיום לפני שהוא מגיע למטרה שלו.   נקודה נוספת, טילי הנ"ט עשו עבודה יפה באוקראינה, אלו טילים שנקראים "אנ-לו" ויתרונם הוא שהם נעים כמטר מעל קו הראייה, וכאשר הם מגיעים מעל הצריח, מרעום קירבה מפעיל אותם והם עשויים לחדור את גג הצריח שזו נקודת התורפה של הטנק. יתכן שהגנה אקטיבית כגון "מעיל רוח" ו"חץ זוהר" יהיו הפיתרון לבעיה תמונה מס'-5 מקלע גאטלינג בקוטר "0.338. 3. נתקין על כל אחד מצידי הצריחון משגר שהוא "עמדת נשק מודולרית" שניתן להתקין בה כלי נשק שונים, הפודים יותאמו לנשיאת מקלעים בקטרים שונים, ומשגרי הרקטות יותאמו לנשיאת רקטות בקוטר 70 מ"מ, בקוטר 90 מ"מ בעיקר רקטות תרמובאריות, וגם רקטות זוני בקוטר 127 מ"מ.   יתכן שאפשר יהיה להתקין 2 פודים על כל צד של הצריחון כך שיהיו לנו 4 פודים על הצריחון. במצב ראשוני נתקין את הפודים הבאים: פוד מספר 1 נושא משגר לרקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ. פוד מספר 2 נושא משגר לטילי נ"מ מדגם "סטינגר". פוד מספר 3 נושא משגר לטילי נ"מ מדגם "סטינגר". פוד מספר 4 נושא משגר לרקטות מונחות בקוטר 127 מ"מ. תמונה מס'-6 משגר ל- 23 רקטות בקוטר 70 מ"מ של חברת ארנולד.   4.   מאחורי הצריח נתקין עמדת נשק שיותקן בה מקל"ר 25 מ"מ. (תמונה מס'-7) צריך להוסיף לעמדה מקלע גאטלינג מקביל בקוטר "0.338. למקלע זה קצב אש של 2,500 כדורים לדקה וטווח של 1,700 מטר.   תמונה מס'-7  מקל"ר בקוטר 25 מ"מ.   5.   אפשרות נוספת היא שבמקום המקל"ר נתקין את מערכת הנשק שנראת בתמונה מס'-8 במערכת זו מותקן תותח 30 מ"מ שנקרא אמ-230אל.אפ, לתותח זה קצב אש של 200 פגז לדקה וטווח של 2,000 מטר. במקביל לתותח נתקין מקלע בקליבר "0.338.     תמונה מס'-8 תותח 30 מ"מ שנקרא אמ-230אל.אפ ומקלע מקביל.   6. בנוסף לרקטות, צריך להתאים פוד אחד לשיגור טילי נ"מ מדגם "סטינגר", (תמונה מס'-9) ופוד נוסף לשיגור טילי נ"ט של רפא"ל שנקראים "ספייק ארוך טווח-2". (תמונה מס'-10) 2 פודים אלו יכולים להיות מותקנים גם בנפרד מהטנקים ויותקנו על כלי רכב אחרים כדוגמת רכבים בתמונות למטה. תמונה מס'-9 גיפ נושא 2 משגרים לטילי "סטינגר".   תמונה מס'-10 משגר לטיל הנ"ט "ספייק" של רפא"ל.   7. להירו -120 יש יכולת שיטוט באויר של שעתיים שבהם הוא יכול לנוע לתקיפת מטרה שהוא קיבל מידע לגבי הימצאה באיזור והוא ינוע לנקודה ויחפש אותה, ואם מצא אותה יתביית עליה ויפגע בה. אם לא מצא אותה ימשיך לשוטט עד שיגלה מטרה ויפגע בה. ואם אין מטרה הוא יחזור לנקודה מוסכמת ישחרר מיצנח ינחת בשלום וצוות מתאים יחבור עליו ויכין אותו לשיגור נוסף. ליוויזן יש טילים עם ביצועים טובים יותר חלק מהם עם טווחים ארוכים יותר ורש"קים כבדים יותר שמיועדים יותר למטרות אסטרטגיות. תמונה מס'- 11 החימוש המשוטט "הירו-120"   החימוש נושא רש"ק במשקל של 4.5 ק"ג שמספיק להוציא מכלל פעולה כל טנק שיפגע, לחימוש טווח של כ-60 ק"מ. לחברת יוויז'ן הישראלית מספר סוגים של חימושים וניתן לקרוא עליהם בקישור למטה:   https://uvisionuav.com/ תמונה מס'-12   טיל נ"ט מדגם "ספייק ארוך טווח-2   8. בנוסף לחימוש המשוטט הטנקים למיניהם צריכים טילי נ"ט   ולרפא"ל יש טילי נ"ט מהטובים בעולם ולמטה תמונתו של הטיל שנקרא "ספייק ארוך טווח-2". לטיל זה טווח של 10 ק"מ בירי מהיבשה ואאל"ט 16 ק"מ מהאויר לכן נראה לי שלחימת שב"ש לא תהיה בעיה לישראל. וזה מבלי להזכיר את הדגם אנ.אל.או.אס. שלו טווח של 32 ק"מ מהקרקע ו-50 ק"מ מהאויר. יתכן שמשגר ל-4 טילים שיותקן מאחורי התובה לטילי "ספייק ארוך טווח-2" יוכל לענות על צרכי הקרב שלנו. אני לא מכיר את המערכת אבל אני מניח שניתן לשגר אותם בשיטת "שגר ושכח" ואולי את כל ה-4 בהפרשים של 10 שניות אחד מהשני וזה יהיה נהדר. וצריך לא לשלוח אותם למדינות שהם לא נחמדים לישראל. The Spike series of ATGMs are lightweight, fire-and-forget tactical precision-guided missiles using electro-optical (EO) and fiber-optic technologies. Infantry soldiers can employ the systems, special rapid reaction forces, ground forces, and helicopter aircrew.   LINK-- https://nationalinterest.org/blog/buzz/israels-spike-missile-true-tank-killer-207904 1.2 שידרוג לטנקים הסיניים מדגם "וי.טי-4". תמונה מס'-13 הטנק הסיני וי.טי-4. . https://en.wikipedia.org/wiki/VT-4   1. לאחר   שנחליט   על סוג התותח נתאים את הצריח לתותח, אם נשאיר את תותח ה-125 מ"מ בצריח צריך יהיה לשים את צוות הטנק ב"קפסולה" מוגנת היטב ביחד עם הנהג. 2. השידרוג השני יהיה החלפת המקלע המקביל בתותח 30 מ"מ. 3. השידרוג השלישי יהיה התקנת צריחון נ"מ/נ"ט כמו הצריחון במרכבה. 4.    שידרוג רביעי יהיה החלפת המערכות האלקטרוניות לאותן מערכות כמו במרכבה ואז שיריונאים לא יתקלו בהרבה בעיות כאשר מסיבה זו או אחרת יחליפו טנקי מרכבה בטנקי וי.טי-4 ולהפך.

פרק מס'-6 שידרוגים למערך חיל האויר . נראה לי לפי רשימת הקניות שאנו הולכים לרכוש את מה שמתאים לארה"ב ולא את מה שמתאים לחיל האויר שלנו. את מטוסי האפ-15 אי.איקס בלי קשר למחירו ברור שעד שנראה טייסת מבצעית נתקרב לשנות השלושים. אם כי זהו מטוס העתיד, אני הייתי מעדיף לקבל כרגע 3 טייסות של אפ-16 חדשים וגם מטוסי יד שנייה, שניתן להפעיל אותם מיד עם הגעתם לטייסות. אשר לטייסות האפ-35 אני הייתי מזמין 2-3 טייסות של מטוסים אלו עם יכולות המראה ונחיתה אנכית. למטוסים שאין יכולות אלו, צריך להזכיר שבעיות דומות היו לצי האמריקאי שנפתרו ע"י נושאות מטוסים. צריך להעתיק את הפיתרון ולישם אותו ליד הדת"קים שלנו, שיאפשרו למטוסים כגון אפ-16 להמריא ולנחות ממיתקנים אלו. נקודה נוספת. המטוס צריך להמריא עם משקל מסויים של פצצות, וצריך להקטין את מספר הפצצות ולהגדיל את עוצמת הט.נ.ט שהם נושאים. למשל האמריקאים ייצרו את הפצצה שנקראת "האמא של כל הפצצות" אבל הרוסים שמומחים בפצצות דלק אויר ייצרו את הפצצה שנקראת "האבא של כל הפצצות". זוהי פצצה תרמובארית (דלק/אויר) ששוקלת בערך 9 טון אבל עוצמת הפיצון נאמדת ב-44 טון ט.נ.ט. זה אומר שפצצה אחת יכולה להחליף טייסת שלמה. לנושא הזה יש כמה בעיות והן: 1. הבעיה הראשונה: היא לייצר פצצות כאלה, אני מניח שצריך ידע ואני לא בטוח אם הרוסים יסכימו למכור לנו את הידע וכמות ראשונה של פצצות על מנת להתחיל את התהליך ואולי גם מטוסים לשאת אותם. 2. הבעיה השניה: היא להטיל פצצות כאלה כאשר אין לנו שום מטוס מתאים לשאת אותם. אבל אולי ניתן לרכוש 10 מפציצי בי-1 מארצות הברית בתנאים טובים, שאולי יעזרו לארה"ב בטווח הארוך אם נצטרך להתמודד עם איראן. 3. ישנה אפשרות נוספת, והיא להתקין את ה"אבא של כל הפצצות" על משטח גדול להרכיב עליו את הפצצה ולאפשר להרקולסים לשאת 2 פצצות על 2 משטחים במטוס. המטוס ממריא ובהגיעו לאזור המטרה הוא פותח את הדלת האחורית, בעזרת מצנח המשטח נשלף מהמטוס ונופל למטה, המשטח משתחרר מהפצצה והיא מכוונת את עצמה למטרה. למטה פיצוץ של "האבא של כל הפצצות". יש מומחים שמעריכים שהרדיוס של פצצה זו הוא 300 מטר אחרים חושבים 1,000 מטרים. אני לא מומחה אבל נראה לי שכמה פצצות כאלה והדיבור של החמאס ישתנה. וגם החיזבאללה יחשוב אם להתעסק איתנו. "האבא של כל הפצצות"

פרק מס'-6 התכנית לשידרוג מערך הארטילריה בצה"ל. לענ"ד הארטילריה צריכה ויכולה להיות הגורם החשוב ביותר בחטיבת השריון והיא יכולה לשנות לחלוטין את יכולות הלחימה שלנו. הארטילריה בצה"ל צריכה להתחלק בין הגזרות השונות בהתאם לאוייבים שלנו בכל גיזרה, לכן אם כי המבנה הארטילרי של הגדוד והחטיבה יהיו זהים בלי קשר לגיזרה שהם נמצאים בה, אבל לארטילריה של החטמ"ר או האוגמ"ר יהיו תוספות שמותאמים לגיזרה שהם יחזיקו. למטה רשימת הגזרות לאורך גבולות המדינה: 1. גיזרת לבנון. 2. גיזרת סוריה. 3. גיזרת השומרון. 4. גיזרת יהודה וירושלים. 5. גיזרת הערבה. 6. גיזרת מצרים. 7. גיזרת רצועת עזה. בכל אחת מהגזרות הנ"ל תהיה מפקדה סדירה אחת שאחראית על אותה גזרה ואליה יצוותו כוחות סדיר ו/או מילואים בהתאם לצורך. למטה מערך הארטילריה המתבקש לענ"ד בגדוד ובחטיבה. תמונה מס'-1 מטל"ר "פולס" נושא 2 פודים לרקטות 122 מ"מ. 5.1 ארטילריה לרמת הגדוד. התפקיד העיקרי של הגדוד והארטילריה שלו הוא להגן בגיזרתו ולמנוע מכוחות שריון וחי"ר של האוייב לחצות את הגבול. תפקידה הנוסף של הארטילריה הוא להשמיד את מערכי הארטילריה של האוייב שנמצאים בגזרתה ולסייע לכוחות שריון שלנו לחצות את הגבול ולתקוף את מערכי האוייב. הארטילריה הגדודית, תכלול: א. 6 מטל"רים לשיגור חימוש משוטט מדגם "הירו-120" ללחימה כנגד רק"מ. ב. 6 מטל"רי 160 מ"מ של אלביט כנגד כוחות חי"ר וכטמ"מים תוקפים. ג. 6 מרגמות 120 מ"מ. ד. מזל"טים ורחפנים לסיור ואיכון. 5.1.1 חימוש משוטט-כללי החימוש המשוטט הינה מערכת נשק חדשה שמותקנת במשגרים שונים שיכולים להיות נישאים ע"י אדם או ע"י רכב, המפעיל משגר את החימוש לאיזור המטרות, החימוש שמצוייד במערכת ראייה מחפש מטרות, אם נמצאה המטרה והמפעיל מקבל אישור, הוא נועל עליה את החימוש ומנווט אותו עד לפגיעה במטרה. מיכוון שהמפעיל הוא גם נושא את החימוש, מחפש מטרה וגם פוגע בה, זו הדרך המהירה ביותר לסגירת מעגל בין הרואה והיורה. החימוש ינוע לכיוון המטרה אבל אם המטרה כבר נפגעה או נעלמה, המפעיל יכול לשנות כיוון ולחפש מטרה חדשה, ואם לא מצא מטרה הוא יכול להנחות את החימוש להגיע לנקודה מסויימת, לשחרר מצנח, לנחות בשלום וצוות מתאים יאסוף אותו ויכין אותו לשיגור נוסף. במערך של החימוש המשוטט, כפי שאני מכיר מחברת "יוויזין" הישראלית, ישנם 3 קטגוריות של חימושים: קטגוריה מס'-1 נקראת "מערכות טקטיות" ונמצאים בה החימושים "הירו-30" ו"הירו-90" והם מתאימים לתקיפת חי"ר ורכבים רכים. הרש"ק שלהם הוא 0.5 ו-1.2 ק"ג בהתאמה, הם יכולים לשהות באויר 30 ו-45 דקות בהתאמה. הטווחים שלהם הם בהתאם לקו הראייה ויעילות מכשירי הקשר ולכן הם בין 10 ל-40 ק"מ. חימוש נוסף "הירו-120" הינו החבר הכבד בקטגוריה זו ושוקל כ-18 ק"ג, נושא רש"ק של כ-5 ק"ג ומתאים לתקיפת רכבים משוריינים כולל טנקים, הוא יכול להישאר באויר כ-60 דקות ויש לו טווח של 60 ק"מ. תמונה מס'-2 "הירו-120". בקטגוריה מס'-2 שנקראת "מערכות מבצעיות" ישנו החימוש שנקרא "הירו -400איי.סי". לחימוש זה רש"ק של 10 ק"ג והוא יכול לשוטט כשעתיים. לחימוש יש מערכת תיקשורת משופרת לטווח של 150 ק"מ. יש לו מנוע חשמלי כך שהוא שקט ביותר. בקטגוריה מס'-3 שנקראת "מערכות איסטרטגיות" קיימים 2 חימושים והם: "הירו-900" ו"הירו-1250" לראשון רש"ק של 20 ק"ג, הוא יכול לשוטט 7 שעות ויש לו טווח של 250 ק"מ. לשני רש"ק של 30 ק"ג וטווח של 200 ק"מ. תמונה מס'-3  "הירו-400איי.סי" בקטגוריה מס'-3 שנקראת "מערכות איסטרטגיות" קיימים 2 חימושים והם: "הירו-900" ו"הירו-1250" לראשון רש"ק של 20 ק"ג, הוא יכול לשוטט 7 שעות ויש לו טווח של 250 ק"מ. לשני רש"ק של 30 ק"ג וטווח של 200 ק"מ. תמונה מס'-4  "הירו-900" מעניין יהיה לבדוק אם ה"הירו-900" יכול להיות "מוביל" של להקת חימושים, כאשר הוא ינווט לאיזור המטרות, יזהה אותם, יסמן אותם בלייזר ויחלק אותם לכלל הלהקה. אם זה אפשרי ניתן יהיה לפשט ולהוזיל את הרב"תים של החימושים התוקפים, החימושים התוקפים לא יצטרכו לחפש מטרה, אלא יצטרכו רק חיישן לייזר חצי פעיל שיתביית על כתם לייזר שמסמן את המטרה שלהם. קישור למערכות אלו: https://uvisionuav.com/products/# 5.1.2 חימוש משוטט-"הירו-120". חימוש זה  שוקל 18 ק"ג הוא נושא רש"ק במשקל של כ-5 ק"ג, הוא מתאים לירי כנגד רכב משוריין כולל טנקים ויכול להישאר באויר כ-60 דקות. הטווח שלו מוגבל לקו הראייה בין החימוש למפעיל והטווח הסביר הוא 40 ק"מ, אבל אם נתקין אנטנה גבוהה שתאפשר תיקשורת טובה יותר ניתן יהיה להגדיל את הטווח. תמונה מס'-5  "הירו-120" תמונה מס'-6  "הירו-400" על משגר 6 קנים מותקן על רכב לא מאוייש. ניתן לראות על הרכב את         האנטנה לשיפור התקשורת. 5.1.3 מטל"רים בקטרים שונים. במזרח אירופה יש הרבה מטל"רים רוסיים מדגמים שונים ואם ישראל יכולה לרכוש אותם זה יהיה נהדר, אם לא אזי אלביט צריכה לייצר את מטל"רי ה-"פולס" ורקטות מסוגים שונים בקצב מהיר. אחד היתרונות של מטל"רי ה"פולס" היא היכולת להתקין על רכב אחד מספר סוגים של משגרים בקטרים וטווחים שונים. לכן לא צריך כמות רבה של מטל"רים אלא צריך כמות גדולה של משגרים. (תמונה מס'-7) צה"ל צריך לרכוש בהזמנה ראשונה כ-500 מטל"רי "פולס" ואלפי רקטות בקטרים שונים, לא מונחות ולצייד בהם את יחידות המטל"רים בגדודי השריון. צריך לבחון את האפשרות לשגר רקטות 160 מ"מ כנגד מעופפים למיניהן שהאוייבים שלנו מתחמשים בהם ואנו עשויים לפגוש כמויות של אלפים מהם, הם יהיו חיל השריון וחיל האויר של האוייבים שלנו. לכן אם ניתן להפוך את רקטות ה-160 מ"מ לרקטות נ"מ (נגד מעופפים) אולי רוכבי קרן זה יהיה נהדר. לרקטות אלו רש"ק של 45 ק"ג, להפעיל אחד כזה בנחיל מעופפים יהיה תמונה נהדרת. למטה תמונה של רכב שיגור עם 2 פודים לרקטות שונות.  ניתן לקרוא על מערכת זו בקישור למטה: https://www.youtube.com/watch?v=t152AJcJrNc תמונה מס'-7  המטל"ר של אלביט "פולס" נושא 2 פודים, אחד לרקטות 122 מ"מ, והשני לרקטות "אקסטרא" בקוטר 306 מ"מ. 5.1.4 המטל"ר של תע"ש/אלביט בקוטר 160 מ"מ שנקרא "לאר-160". תמונה מס'-8 לאר-160 המטל"ר הישראלי לאר-160 נושא רקטות בקוטר 160 מ"מ שלהם רש"ק במשקל של 45 ק"ג וטווח של 45 ק”מ, לכן רקטה זו תתאים ללחימה בנחילי המעופפים שניתקל בהן במלחמה הבאה. 5.1.5 מרגמות 120 מ"מ. לישראל מרגמות 120 מ"מ מהטובות בעולם וגם מערכות אלקטרוניקה מעולות, הבעיה היא רק הרכב שנושא אותן, האפשרות שניראת לי כטובה ביותר היא לרכוש בסין את הרכב האופני שנקרא וי.אנ-1. (תמונה מס'-9) את מרגמות ה-120 מ"מ הייתי מתקין בצריח סובב כדוגמת המרגמה "נמו" עם קנה אחד. (תמונה מס'-10). זהו רכב גדול שנושא צריח עם תותח 30 מ"מ ואני לא מניח שתהיה להם בעיה להתקין מרגמה 120 מ"מ בצריח סובב. אפשר להניח שהרכב יוכל לשאת כמות רבה של פצמ"רים. הרכב שוקל כ- 20 טון ומוגן מקליעי 7.62 מ"מ ומרסיסים כך שהוא יוכל להמשיך לירות תחת אש נ"ס ובמזג אויר לא טוב. תמונה מס'-9 הנגמ"ש הסיני וי.אנ-1. תמונה מס'-10  המרגמה "נמו" בקוטר 120 מ"מ עם קנה אחד והמרגמה "אמוס" עם 2 קנים. שתי המרגמות משתמשות באותו קנה, באותם פצמ"רים, באותה מערכת טעינה וההבדל היחידי בניהן הוא מספר הקנים ובהתאם לזאת קצב האש. ארצות הברית בוחנת את המרגמות האלו. אורך הקנה של המרגמה הוא 3.00 מטר, טווח של 10 ק"מ עם פצמ"רים רגילים וכ-15 ק"מ עם פצמ"רים חכמים, אחד מהם שמיוצר בתעשיה האווירית נקרא "פיירבול". (תמונה מס'-11) למרגמת ה"אמוס" קצב אש של 24 פצמ"רים בדקה, ולמרגמת ה"נמו" קצב אש של 12 פצמ"רים בדקה. תמונה מס'-11 פצמ"ר חכם שנקרא "פיירבול". לפצמ"ר טווח של 10 ק"מ עם פגז רגיל ו-15 ק"מ עם פגז חכם. 5.3 ארטילריה לרמת החטיבה. תפקידה העיקרי של הארטילריה החטיבתית הוא לסייע באש לגדודי החטיבה שמותקפים ע"י האויב, לפגוע במערכי ארטילריה, במערכי שו"ב, בכוחות אוייב שינסו לחצות את הגבול ולשתק את הארטילריה של האוייב שנמצאת בגיזרתו. הארטילריה החטיבתית תכלול: א. רקטות 306 מ"מ מדגם "אקסטרא" לטווח של 150 ק"מ. ב. חימוש משוטט "הירו-400איי.סי" ל-150 ק"מ. ג. טילי ’מנתר’ לפגיעה במטרות קשות של האויב כגון: מוצבים, עמדות ארטילריה ועוד. 5.3.1 רקטות מונחות מדגם "אקסטרא". תמונה מס-12  המטל"ר של אלביט "אקסטרא" שנושא 4 רקטות. לרקטה זו טווח של 150 ק"מ ו-סי.אי.פי (טעות מעגלית מצטברת) של 10 מטר שאומר שחצי מהרקטות/טילים שנורו יפגעו במרחק שלא יעלה על 10 מטר מהמטרה. לרקטה רש"ק במשקל של 120 ק"ג. כמה שורות מהיצרן: A cost-effective, precise, long-range artillery rocket with a range of up to 150 km and an accuracy of 10m CEP, the highly responsive supersonic rocket provides complete battlefield coverage with the most advanced warhead capabilities. Key Benefits Highly responsive Effective for urban terrain operations Precision strikes Key Features Advanced unitary warhead, controlled fragmentation and penetration Range up to 150 km Supersonic Complete battlefield coverage EXTRA is a cost-effective, precise, long-range artillery rocket with a range of up to 150 km and an accuracy of 10m CEP. The EXTRA provides complete battlefield coverage with the most advanced warhead capabilities, which enables effective strikes at high- payoff targets, such as command and communication centers, logistics installations and transportation infrastructures. Accurate hitלרקטה זו טווח של 150 ק"מ ו-סי.אי.פי (טעות מעגלית מצטברת) של 10 מטר שאומר שחצי מהרקטות/טילים שנורו יפגעו במרחק שלא יעלה על 10 מטר מהמטרה. לרקטה רש"ק במשקל של 120 ק"ג. כמה שורות מהיצרן: A cost-effective, precise, long-range artillery rocket with a range of up to 150 km and an accuracy of 10m CEP, the highly responsive supersonic rocket provides complete battlefield coverage with the most advanced warhead capabilities. Key Benefits Highly responsive Effective for urban terrain operations Precision strikes Key Features Advanced unitary warhead, controlled fragmentation and penetration Range up to 150 km Supersonic Complete battlefield coverage EXTRA is a cost-effective, precise, long-range artillery rocket with a range of up to 150 km and an accuracy of 10m CEP. The EXTRA provides complete battlefield coverage with the most advanced warhead capabilities, which enables effective strikes at high- payoff targets, such as command and communication centers, logistics installations and transportation infrastructures. Accurate hit The guided rocket can accurately hit a target at a range of 30 to 150 km regardless of weather conditions, and independent of additional systems. The highly responsive supersonic rocket can hit a 150 km target in less than 5 minutes, making the EXTRA a preferred solution to perform precision strikes that were once solely the role of the air force. Controlled fragmentation and penetration The EXTRA is equipped with an advanced 120 kg unitary warhead. With two types of warheads, controlled fragmentation and penetration, the EXTRA is the most effective and accurate rocket for urban terrain operations. 5.3.2 חימוש משוטט-"הירו-400אי.סי". ברמת החטיבה אנו מוצאים את החימוש המשוטט שנקרא "הירו-400אי.סי". חימוש זה שוקל 40 ק"ג, נושא רש"ק במשקל של 10 ק"ג, יש לו טווח של 150 ק"מ ויכולת שהיה באויר של שעתיים. זהו חימוש כבד יחסית שמותקן במשגר של 8 קנים ויותקן על מרכב כבד. (תמונה מס'-15)Accurate hit The guided rocket can accurately hit a target at a range of 30 to 150 km regardless of weather conditions, and independent of additional systems. The highly responsive supersonic rocket can hit a 150 km target in less than 5 minutes, making the EXTRA a preferred solution to perform precision strikes that were once solely the role of the air force. Controlled fragmentation and penetration The EXTRA is equipped with an advanced 120 kg unitary warhead. With two types of warheads, controlled fragmentation and penetration, the EXTRA is the most effective and accurate rocket for urban terrain operations. 5.3.2 חימוש משוטט-"הירו-400אי.סי". ברמת החטיבה אנו מוצאים את החימוש המשוטט שנקרא "הירו-400אי.סי". חימוש זה שוקל 40 ק"ג, נושא רש"ק במשקל של 10 ק"ג, יש לו טווח של 150 ק"מ ויכולת שהיה באויר של שעתיים. זהו חימוש כבד יחסית שמותקן במשגר של 8 קנים ויותקן על מרכב כבד. (תמונה מס'-15) תמונה מס'-15 משגר קרקעי ל-8 חימושים משוטטים למטה קישור לוודיאו: https://www.youtube.com/watch?v=JktIs7fJM7o 5.2.6  טילי ’מנתר’ טילים אלו מותקנים במעין כוורת של 9 תאים כאשר 8 משמשים לשיגור הטילים והתא ה-9 הוא יחידת פיקוד. כוורת אלו יכולים להיות מותקנים מעל האדמה או מתחת לאדמה ויכולים להיות מותקנים גם על משאית. הטילים משוגרים אנכית ולאחר השיגור משנים כיוון כלפי המטרה. טווח הטילים הוא כ-50 ק"מ ואולי יותר. מערכת זו צריכה להיות מותקנת ליד מוצבים, עמדות פיקוד ועוד מקומות גבוהים יחסית. המערכת צריכה לפגוע במערכות שו"ב, מערכות מכ"מ, ארטילריה וכל יחידה חשובה אצל האוייב. המערכת תשתתף בלחימה כנגד מערכי הרקטות של החיזבאלה בדרום לבנון והחמאס ברצועת עזה. תמונה מס'-16  כוורת ל- 8 תאים לטילי ’מנתר’. 5.4 ארטילריה ברמת החטמ"ר או האוגמ"ר. תפקידה העיקרי של הארטילריה ברמת החטיבה המרחבית או האוגדה המרחבית, הוא לפגוע ולהשמיד את מערכי הרקטות של החמאס והחיזבאללה. הדרך לעשות זאת היא בעזרת מערך רקטות מונחות, טילים שישוגרו מהקרקע ומהים וכמובן מטוסי חה"א. מערך הרקטות המונחות בגלל חשיבותו הרבה חייב להיות מופעל בידי כוחות סדירים שיהיו אחראיים ללחימה נגד מערכי הרקטות של החיזבאללה והחמאס. מערך זה יכלול בין השאר את מטל"רי ה-"אקולר-160", ה-"אקולר-122", את רקטות האקסטרא לטווח של 150 ק"מ ונושא רש"ק במשקל 120 ק"ג. חלק נכבד ביכולות התקיפה צריך להיות למערך החימוש המשוטט של חברת "יוויזין" שיכלול את ה-"הירו-400אי.סי" שמופעל בעזרת מנוע חשמלי והוא השקט ביותר בחבורה זו ואת ה-’הירו-900’ שלו יכולת שהיה באויר של 7 שעות, לדעתי הוא צריך לנהל את התקיפות של החימוש התוקף כגון ’הירו 120’ על מערכי הרקטות של החמאס והחיזבאללה. 5.4.1 חימוש משוטט "הירו-900". ה"הירו 900" שייך לקבוצה של חימוש איסטרטגי ואני משייך אותו לקבוצת החימושים שתפקידם יהיה להשמיד את מערך הרקטות של החיזבאללה. לצורך זה לחימוש יש טווח של 250 ק"מ, הוא נושא רש"ק של 20 ק"ג ויכול לשוטט באיזור כ-7 שעות, לדעתי הוא צריך להיות מנהל הלהקה ותפקידו הוא לאתר את המטרות, לסמן אותם בלייזר ולחלק אותם בין החימושים התוקפים. עם גמר התקיפה הוא יחזור הביתה. תמונה מס'-17  "הירו-900" 5.4.2 מטל"רי "אקולר-160" ו"אקולר-122". בסוף שנות ה-70 פיתחה תע"ש את הרקטה שנקראה "לאר-160" שמורכבת על משאית מרצדס. על המשאית ניתן להתקין 2 פודים לרקטות 160 מ"מ כאשר בכל פוד 10או 13 רקטות. לרקטה טווח של 45 ק"מ, היא באורך 3.4 מטר, משקלה 110 ק"ג והיא נושאת רש"ק במשקל 45 ק"ג. תע"ש שידרגה את רקטת הלאר-160 (ראה תמונה למטה), הוסיפה לרקטה מערכת אי.אנ.אס ו-גי.פי.אס, התקינה ברקטה קיט שמקנה לה את היכולת לתקן את מסלולה לאחר השיגור ומביא אותה לדיוק שמשתווה לירי מתותח. לרקטה שגיאה מעגלית מצטברת של 10 מטר וזה אומר ש-50% מהרקטות יפגעו במרחק שלא יעלה על 10 מטר מהמטרה. לרקטה המשודרגת ניתן השם "אקולר-160". תמונה מס'-18  משגר לרקטות 160 מ"מ נושא 26 רקטות בשני פודים. בנוסף לרקטות ה-160 מ"מ, תע"ש שידרגה גם את רקטות ה-122 מ"מ הרוסיות, הגדילה את הטווח מ-20 ק"מ ל-35 ק"מ, הוסיפה מערכת איי.אנ.אס ו-גי.פי.אס והתקינה בה מערכת מתקנת מסלול. לאחר השיפורים הדיוק של רקטות אלו מגיע ל-10 מטר סי.אי.פי. רקטה זו שנקראת "אקולר-122" נקנתה ע"י צה"ל וקיבלה את השם "רומח". (תמונה מס'-19) תמונה מס'-19  משגר של אלביט לרקטות 122 מ"מ נושא 2 פודים עם 36 רקטות. רפא"ל ומערכת ההנחייה "אפיק". 5.4.3 בנוסף לתע"ש/אלביט גם רפא"ל שידרגה את רקטות ה-122 מ"מ ע"י התקנת קיט הנחיה וניהוג על חרטום הרקטה. רפא"ל פירסמה פרטים על מערכת ההנחייה שלה שנקראת "אפיק". (תמונה מס'-20) EPIK (Electro-Optical Precision Integration Kit) The EPIK add-on precision guidance kit תמונה מס'-20 "אפיק" זו ערכת הכוונה מדוייקת שמשדרגת את הרקטות הישנות בקוטר 122 מ"מ ומקנה להם דיוק רב, (3 מטר סי.אי.פי) יכולות של ניהוג אוטונומי, טווח ארוך וזאת בעזרת ערכת ההכוונה של פצצות האויר-קרקע שנקראות "ספייס" שמיוצרות ע"י רפא"ל. רפא"ל השלימה את פיתוח המערכת והיא מוכנה להתקנה על רקטות ה-122מ"מ וה-160 מ"מ. בנוסף להתקנות ע"ג רקטות אלו, המערכת יכולה להיות מותקנת על כל רקטה בכל קוטר ובכל משקל. המערכת כוללת חיישן אינפרא אדום לא מקורר, חיישן לייזר לפגיעה במטרות נעות ומערכת לניהוג ע"י אי.אנ.אס ו-גי.פי.אס. לדברי גל פאפיר מחברת רפא"ל למערכת ה”ספייס" שגיאה מעגלית מצטברת של 3 מטר ולמערכת ה"אפיק" יהיו תוצאות דומות. וזה מה שנכתב על המערכת בישראל דפנס: Ami Rojkes Dombe | 23/05/2018 The growing need for precision-guided munitions for ground forces and the desire to   provide accurate, independent firepower to maneuvering forces are leading the Israeli industries   to develop precision guidance kits for rockets. In the past two weeks both Rafael and IAI have introduced such kits לכל המאמר: https://www.israeldefense.co.il/en/node/34305 5.4.4 מטל"רי אמ-270. למטה תמונה של המטל"ר האמ-270 מותקן על שילדה של הברדלי שהותאמה לנשיאת 2 פודים, בכל פוד מותקנים 6 רקטות 227 מ"מ או טיל אחד מדגם "אטקמס" שנראה בתמונה למטה. בנוסף קיים מטל"ר אופני שגם הוא הותאם לקבלת הפודים של האמ-270 אבל הוא נושא פוד אחד בלבד. תמונה מס'-21 מטל"רי אמ-270 תפקיד מטל"רי ה-227 מ"מ וטילי ה"אטאקמס" הוא להשמיד מטרות מבוצרות, מנהרות מתחת לאדמה וכל מטרה שדורשת פגיעה מדוייקת ורש"ק כבד. רקטות ה-227 מ"מ נושאות מספר סוגי רש"קים כגון: פצצת מצרר או פצצה אחידה במשקל של עד 90 ק"ג. דגם נוסף של הרקטה נושא רב"ת לייזר שמקנה לרקטה סי.אי.פי של 1 מטר. הרש"ק של הטיל "אטקמס" הוא במשקל של 230 ק"ג והטווח הוא 300 ק"מ כאשר המחליף שלו בצבא האמריקאי מתוכנן להגיע לטווח של 500 ק"מ ובכל פוד הוא נושא 2 רקטות לעומת רקטה אחת של אטקמס. ברמת הפיקוד יהיו מערכי ארטילריה נוספים כגון: רקטות "נץ-דורס" לטווח של 300 ק"מ, רקטות הייבריד בקוטר 227 מ"מ עם פצצת אויר קרקע מדגם אס.די.בי-1 שמגיעות לטווח של 150 ק"מ וטילי "לורה" לטווח של 400 ק"מ. 5.5. ארטילריה לאורך הגבולות. 5.5.1 הארטילריה של אוגמ"ר עזה. הארטילריה של אוגמ"ר עזה צריכה להשמיד את מערכי הרקטות/הטילים של החמאס! ישראל צריכה להעביר לאוגמ"ר את משגרי הרקטות בקוטר 122 מ"מ שנקראות "אקולר-122" ואת המטל"ר שנקרא "אקולר-160". לאקולר 122 יש רש"ק של 20 ק"ג וטווח של-35 ק"מ ולאקולר 160 רש"ק של 45 ק"ג וטווח של 45 ק"מ. לשני הדגמים דיוק רב ועוצמה רבה והם יהיו תשובה לשיגורי הרקטות מעזה. מערכת היירוט תיפעל בצורה אוטומטית וזה אומר כל מקום בעיקר בתים שבשטח שלידם יש בור ובו מותקן משגר יחטוף טיל לפני השיגור או מיד אחריו, הדיוק של הרקטות שלנו יבטיח שהמסר יקלט מי שמשגר דמו בראשו. השיגור יהיה אוטומטי ללא אישור מאיש. הרקטות של מטל"רי האקולר יפגעו בכל מטרה ברצועת עזה בין אם במנהרות, במחסנים, בבונקרים או כל מטרה אחרת מעל ומתחת לאדמה, הכי חשוב כל נקודה שממנה משוגרים רקטות תחטוף ירי נ"ס לפני ירי הרקטה או מיד אחרי הירי במידי, איתור המטרות והירי יהיה אוטונומי. הארטילריה באוגמ"ר עזה תכלול את מטל"רי ה"אקולר" בקוטר 160 מ"מ ו-122 מ"מ שהינם מדויקים ביותר. כל המערך הארטילרי של האוגמ"ר הוא בתוספת למערך הארטילרי של החטיבות שמחזיקות את הקו. 5.5.2 ארטילריה חטיבתית בגבול עם מצרים. האיום מהמצרים הוא יותר בתחום של פריצת שריון מצרי לסיני, הארטילריה החטיבתית בגבול עם מצרים לכן צריכה לכלול, בנוסף למערך ברמה הגדודית, גם את מטל"רי האמ-270 שנושאים רקטות בקוטר 227 מ"מ ולהם רש"קים שונים כגון: רש"ק נושא פצצות מצרר נגד שריון, מיקוש פזיר, רש"ק מתפצל שנושא טילי נ"ט, רש"ק מונחה לייזר לפגיעה במטרות נעות לטווחים ארוכים ועוד. בנוסף צריך להוסיף מטל"רים לשיגור חימוש משוטט מדגם ’הירו-400’ לטווח של 150 ק"מ ואת החימוש ’הירו-120’ לטווח של 60 ק"מ שיתאימו לפגיעה בטנקים ונגמ"שים. הארטילריה החטיבתית בגבול עם מצרים תהיה בכוננות לתקוף את הצבא המצרי במידה ויחצה את התעלה ויחדור לסיני וזאת ע"י טילים ארוכי טווח כגון ’פרדטור הוק’ ’ולורה’. 5.5.3 ארטילריה חטיבתית בערבה בגבול עם ירדן. אני לא צופה מלחמה עם ירדן, אני יותר חושש מלוחמת גרילה נגדנו שתנתק את אילת מישראל ותאלץ אותנו לפעול כנגד ירדן. על מנת למנוע אפשרות זו, חטיבת הערבה צריכה להיות עם ארטילריה מתאימה, חימוש משוטט ומסק"רים שיאבטחו את גבול הערבה. 5.5.4 ארטילריה חטיבתית באוגמ"ר לבנון. הארטילריה בגבול עם לבנון כוללת את הארטילריה החטיבתית האורגנית של החטיבות שמחזיקות את הקו שתפקידם העיקרי הוא למנוע מהחיזבאללה לעבור את הגבול ולתקוף את הישובים שלנו לאורך גבול הצפון. לאוגמ"ר לבנון תהיה ארטילריה דומה לזו שבאוגמ"ר עזה וזאת במטרה לתקוף את מערכי הטילים והרקטות של החיזבאלה. למטרה זו הארטילריה של אוגמ"ר לבנון תיכלול את: מטל"רי ה’אקולר 122’ ואת מטל"רי ה’אקולר-160’, את המטל"רים של אלביט לשיגור רקטות מדגם "אקסטרא" לטווח של 150 ק"מ ואת המטל"רים האמריקאיים בקוטר 227 מ"מ שכוללים את הטיל ’אטקמס’ שנושא רש"ק במשקל 230 ק"ג, ואת הרקטות בקליבר 227 מ"מ. גם כאן תהיה חשיבות גדולה לרקטות היבריד שיחברו את הפצצה הממונעת "ספייס 250איי.אר" עם הבוסטר של רקטות ה-227 מ"מ האמריקיות וגם עם הבוסטר של הרקטות "אקסטרא", "נץ דורס" ו"לורה". הארטילריה בגבול עם לבנון צריכה להיות בעלת עוצמת אש מירבית על מנת להשמיד את אלפי המשגרים שיש ברשות החיזבאללה. הארטילריה זו צריכה להיות בכוננות מירבית מוכנה לתקוף 24/7. צה"ל חייב שיהיו לו אלפי רקטות מוכנות לשיגור במידי. לאחר התקיפה הראשונית יעלו לאויר מאות חימושים משוטטים לחפש מטרות ששרדו את המכה הראשונה ויצאו ממקומות המחבוא שלהם, אלו יהיו המטרות של חימושים אלו. 5.5.5 ארטילריה חטיבתית בגבול עם סוריה. המערך הארטילרי מול סוריה יהיה בנוי בצורה דומה למערכי הארטילריה בגבול עם מצרים. גם מול סוריה יהיו יחידות הארטילריה של הגדודים וגם הם יקבלו סיוע מהארטילריה החטיבתית שתכלול את המטל"ר האמריקאי אמ-270 שיורה רקטות בקליבר 227 מ"מ ואת הטיל "אטאקמס". גם כאן חיבור של פצצות "ספייס-1000" ו-"ספייס-2000" לבוסטר מתאים יהיה נהדר. 5.5.6 טילים נוספים אלביט מייצרת רקטות נוספות כגון: "אקסטרא" בקוטר 306 מ"מ לטווח של 150 ק"מ עם רש"ק של 120 ק"ג, את טילי ה-"פרדטור הוק" בקוטר 370 מ"מ לטווח של 300 ק"מ ורש"ק של 140 ק"ג, טילים אלו ישוגרו מרכב של חברת אושקוש שנקרא "אמ977 אי-2 המט". המשגר של רכב זה נושא 2 פודים כאשר כל פוד יכול לשאת ולשגר את אותם רקטות, או שהוא יכול לשאת פוד אחד עם רקטות "אקסטרא" ופוד נוסף עם ה"פרדטור הוק" או פוד עם רקטות ה"לאר-160". היתרון של שימוש ברכב אחד עבור 2-3 סוגי רקטות או יותר, הוא שאם רכב אחד יתאים אז לא צריך לשנע את הרכבים, אלא רק את הפודים ולהחליף בניהם בהתאם לדרישות הטווח והרש"ק. התעשיה האווירית מייצרת את הטיל שנקרא ’לורה’ ולו טווח של 400 ק"מ והוא נושא רש"ק במשקל של 440 ק"ג לשימוש כללי או 600 ק"ג כחודר ביצורים. הטיל הוצג לאחרונה באזרביגאן ויש שיחות בין צילה לישראל לרכישת טילי לורה לצי הציליאני. Link for the Elbit MLRS https://elbitsystems.com/media/elbit-systems-land-rocket-artillery-catalog.pdf תפקיד מטל"רי ה-227 מ"מ וטילי ה"אטאקמס" הוא להשמיד מטרות מבוצרות, מנהרות מתחת לאדמה וכל מטרה שדורשת פגיעה מדוייקת ורש"ק כבד. רקטות ה-227 מ"מ נושאות מספר סוגי רש"קים כגון: פצצת מצרר או פצצה אחידה במשקל של עד 90 ק"ג. דגם נוסף של הרקטה נושא רב"ת לייזר שמקנה לרקטה סי.אי.פי של 1 מטר. הרש"ק של הטיל "אטקמס" הוא במשקל של 230 ק"ג והטווח הוא 300 ק"מ כאשר המחליף שלו בצבא האמריקאי מתוכנן להגיע לטווח של 500 ק"מ ובכל פוד הוא נושא 2 רקטות לעומת רקטה אחת של אטקמס. ברמת הפיקוד יהיו מערכי ארטילריה נוספים כגון: רקטות "נץ-דורס" לטווח של 300 ק"מ, רקטות הייבריד בקוטר 227 מ"מ עם פצצת אויר קרקע מדגם אס.די.בי-1 שמגיעות לטווח של 150 ק"מ וטילי "לורה" לטווח של 400 ק"מ. 5.5. ארטילריה לאורך הגבולות. 5.5.1 הארטילריה של אוגמ"ר עזה. הארטילריה של אוגמ"ר עזה צריכה להשמיד את מערכי הרקטות/הטילים של החמאס! ישראל צריכה להעביר לאוגמ"ר את משגרי הרקטות בקוטר 122 מ"מ שנקראות "אקולר-122" ואת המטל"ר שנקרא "אקולר-160". לאקולר 122 יש רש"ק של 20 ק"ג וטווח של-35 ק"מ ולאקולר 160 רש"ק של 45 ק"ג וטווח של 45 ק"מ. לשני הדגמים דיוק רב ועוצמה רבה והם יהיו תשובה לשיגורי הרקטות מעזה. מערכת היירוט תיפעל בצורה אוטומטית וזה אומר כל מקום בעיקר בתים שבשטח שלידם יש בור ובו מותקן משגר יחטוף טיל לפני השיגור או מיד אחריו, הדיוק של הרקטות שלנו יבטיח שהמסר יקלט מי שמשגר דמו בראשו. השיגור יהיה אוטומטי ללא אישור מאיש. הרקטות של מטל"רי האקולר יפגעו בכל מטרה ברצועת עזה בין אם במנהרות, במחסנים, בבונקרים או כל מטרה אחרת מעל ומתחת לאדמה, הכי חשוב כל נקודה שממנה משוגרים רקטות תחטוף ירי נ"ס לפני ירי הרקטה או מיד אחרי הירי במידי, איתור המטרות והירי יהיה אוטונומי. הארטילריה באוגמ"ר עזה תכלול את מטל"רי ה"אקולר" בקוטר 160 מ"מ ו-122 מ"מ שהינם מדויקים ביותר. כל המערך הארטילרי של האוגמ"ר הוא בתוספת למערך הארטילרי של החטיבות שמחזיקות את הקו. 5.5.2 ארטילריה חטיבתית בגבול עם מצרים. האיום מהמצרים הוא יותר בתחום של פריצת שריון מצרי לסיני, הארטילריה החטיבתית בגבול עם מצרים לכן צריכה לכלול, בנוסף למערך ברמה הגדודית, גם את מטל"רי האמ-270 שנושאים רקטות בקוטר 227 מ"מ ולהם רש"קים שונים כגון: רש"ק נושא פצצות מצרר נגד שריון, מיקוש פזיר, רש"ק מתפצל שנושא טילי נ"ט, רש"ק מונחה לייזר לפגיעה במטרות נעות לטווחים ארוכים ועוד. בנוסף צריך להוסיף מטל"רים לשיגור חימוש משוטט מדגם ’הירו-400’ לטווח של 150 ק"מ ואת החימוש ’הירו-120’ לטווח של 60 ק"מ שיתאימו לפגיעה בטנקים ונגמ"שים. הארטילריה החטיבתית בגבול עם מצרים תהיה בכוננות לתקוף את הצבא המצרי במידה ויחצה את התעלה ויחדור לסיני וזאת ע"י טילים ארוכי טווח כגון ’פרדטור הוק’ ’ולורה’. 5.5.3 ארטילריה חטיבתית בערבה בגבול עם ירדן. אני לא צופה מלחמה עם ירדן, אני יותר חושש מלוחמת גרילה נגדנו שתנתק את אילת מישראל ותאלץ אותנו לפעול כנגד ירדן. על מנת למנוע אפשרות זו, חטיבת הערבה צריכה להיות עם ארטילריה מתאימה, חימוש משוטט ומסק"רים שיאבטחו את גבול הערבה. 5.5.4 ארטילריה חטיבתית באוגמ"ר לבנון. הארטילריה בגבול עם לבנון כוללת את הארטילריה החטיבתית האורגנית של החטיבות שמחזיקות את הקו שתפקידם העיקרי הוא למנוע מהחיזבאללה לעבור את הגבול ולתקוף את הישובים שלנו לאורך גבול הצפון. לאוגמ"ר לבנון תהיה ארטילריה דומה לזו שבאוגמ"ר עזה וזאת במטרה לתקוף את מערכי הטילים והרקטות של החיזבאלה. למטרה זו הארטילריה של אוגמ"ר לבנון תיכלול את: מטל"רי ה’אקולר 122’ ואת מטל"רי ה’אקולר-160’, את המטל"רים של אלביט לשיגור רקטות מדגם "אקסטרא" לטווח של 150 ק"מ ואת המטל"רים האמריקאיים בקוטר 227 מ"מ שכוללים את הטיל ’אטקמס’ שנושא רש"ק במשקל 230 ק"ג, ואת הרקטות בקליבר 227 מ"מ. גם כאן תהיה חשיבות גדולה לרקטות היבריד שיחברו את הפצצה הממונעת "ספייס 250איי.אר" עם הבוסטר של רקטות ה-227 מ"מ האמריקיות וגם עם הבוסטר של הרקטות "אקסטרא", "נץ דורס" ו"לורה". הארטילריה בגבול עם לבנון צריכה להיות בעלת עוצמת אש מירבית על מנת להשמיד את אלפי המשגרים שיש ברשות החיזבאללה. הארטילריה זו צריכה להיות בכוננות מירבית מוכנה לתקוף 24/7. צה"ל חייב שיהיו לו אלפי רקטות מוכנות לשיגור במידי. לאחר התקיפה הראשונית יעלו לאויר מאות חימושים משוטטים לחפש מטרות ששרדו את המכה הראשונה ויצאו ממקומות המחבוא שלהם, אלו יהיו המטרות של חימושים אלו. 5.5.5 ארטילריה חטיבתית בגבול עם סוריה. המערך הארטילרי מול סוריה יהיה בנוי בצורה דומה למערכי הארטילריה בגבול עם מצרים. גם מול סוריה יהיו יחידות הארטילריה של הגדודים וגם הם יקבלו סיוע מהארטילריה החטיבתית שתכלול את המטל"ר האמריקאי אמ-270 שיורה רקטות בקליבר 227 מ"מ ואת הטיל "אטאקמס". גם כאן חיבור של פצצות "ספייס-1000" ו-"ספייס-2000" לבוסטר מתאים יהיה נהדר. 5.5.6 טילים נוספים אלביט מייצרת רקטות נוספות כגון: "אקסטרא" בקוטר 306 מ"מ לטווח של 150 ק"מ עם רש"ק של 120 ק"ג, את טילי ה-"פרדטור הוק" בקוטר 370 מ"מ לטווח של 300 ק"מ ורש"ק של 140 ק"ג, טילים אלו ישוגרו מרכב של חברת אושקוש שנקרא "אמ977 אי-2 המט". המשגר של רכב זה נושא 2 פודים כאשר כל פוד יכול לשאת ולשגר את אותם רקטות, או שהוא יכול לשאת פוד אחד עם רקטות "אקסטרא" ופוד נוסף עם ה"פרדטור הוק" או פוד עם רקטות ה"לאר-160". היתרון של שימוש ברכב אחד עבור 2-3 סוגי רקטות או יותר, הוא שאם רכב אחד יתאים אז לא צריך לשנע את הרכבים, אלא רק את הפודים ולהחליף בניהם בהתאם לדרישות הטווח והרש"ק. התעשיה האווירית מייצרת את הטיל שנקרא ’לורה’ ולו טווח של 400 ק"מ והוא נושא רש"ק במשקל של 440 ק"ג לשימוש כללי או 600 ק"ג כחודר ביצורים. הטיל הוצג לאחרונה באזרביגאן ויש שיחות בין צילה לישראל לרכישת טילי לורה לצי הציליאני. Link for the Elbit MLRS https://elbitsystems.com/media/elbit-systems-land-rocket-artillery-catalog.pdf תמונה מס'-23 משגר לטילי ’לורה’ זהו טיל בליסטי חכם שיכול לשנות את מסלולו על מנת להתחמק מטילי יירוט. הוא יכול להיות משוגר מהיבשה או מהים הטווח שלו נאמד ב-400 ק"מ והרש"ק שלו  מגיע עד ל-600 ק"ג בהתאם לסוג הרש"ק. מערכת מעניינת נוספת היא יחידה שמשלבת את הבוסטר של הרקטה האמריקאית בקוטר 227 מ"מ עם הפצצה האמריקאית שנקראת אס.ד.בי-1 ויחד הם מגיעים לטווח של 150 ק"מ. ראה תמונה למטה. תמונה מס'-24 הבוסטר של הרקטה האמריקאית בקוטר 227 מ"מ עם הפצצה אס.די.בי1 לדעתי שילוב של הבוסטר האמריקאי עם הפצצה המשודרגת של רפא"ל ספייס-250 טווח מוגדל, תוכל להביא את ההייברד הזה ל-200 ק"מ. שילוב הבוסטר של רקטת ה’אקסטרא’ או של רקטות/טילים אחרים עם ’ספייס-1000’ או ’ספייס-2000’ יתנו לנו פצצה מדוייקת עם רש"ק במשקל של 1,000 או 2,000 ליברות (450 או 900 ק"ג) שישוגרו ממשגרים קרקעיים לטווחים של כ-200 ק"מ ויותר. לרקטות/טילים אלו תהיה חשיבות רבה בהשמדת מערכי מכ"מ, מרכזי תיקשורת, מפקדות, ועוד. פגיעה במיתקנים אלו עם התחלת הלחימה יקטינו את הסכנה למטוסי חה"א בכל שיטחה של לבנון.

המלחמות בשנים האחרונות, איראן נגד מיתקני הנפט של סעודיה ואיחוד האמריות, הקרבות בין אזארביג'ן לארמניה שמזל"טים ישראלים וטורקיים כיכבו בה, וגם בקרבות בין רוסיה לאוקראינה, אנו רואים את החשיבות הרבה של רחפנים ומזל"טים כיחידות לגילוי, זיהוי ותקיפת מטרות. גם ישראל מצאה לא פעם רחפנים ומזל"טים שחדרו לתחומה ולא תמיד מופלים. על מנת שלא נופתע במלחמה הבאה ע"י מערכות אלו, ע"י החמאס כבר הופתנו והכוונה למלחמה אחרי זו, רצוי למקם ברמת הפלוגה ומעלה אמצעי נ"מ שיעזרו לפגוע ולהשמיד כטמ"מים של האוייב וכמובן גם להגן על מקומות חשובים ולדוגמה ישובי העוטף. בתמונה למטה ניתן לראות רכב נ"מ רוסי אופני שנקרא "פנטסייר" שמותקנים בו 12 טילי נ"מ ו-2 תותחי 30 מ"מ כפולי קנה עם קצב אש משולב של 5,000 פגז לדקה, לטילי הנ"מ, שנקראים 9אמ311 טווח של 10 ק"מ, הרכב נושא מכ"מ חיפוש מאחורי הצריח, ובחזית הצריח מותקן מכ"מ מאיר. המלחמות בשנים האחרונות, איראן נגד מיתקני הנפט של סעודיה ואיחוד האמריות, הקרבות בין אזארביג'ן לארמניה שמזל"טים ישראלים וטורקיים כיכבו בה, וגם בקרבות בין רוסיה לאוקראינה, אנו רואים את החשיבות הרבה של רחפנים ומזל"טים כיחידות לגילוי, זיהוי ותקיפת מטרות. תמונה מס'-1 רכב הנ"מ הרוסי שנקרא "פנטסייר" הבעיה היא שכיום הכטמ"מים הם חיל האויר וחיל השריון של האוייבים שלנו ברצועת עזה, בלבנון, וגם כוחות סדירים של מדינות העימות, וכוחות אלו יפעילו כטמ"מים במספרים של מאות ואלפים כנגד מטרות שלנו  כגון: ארטילרייה, ימ"חים, מוצבי מודיעין, ועוד מטרות דומות. מצב זה מחייב אותנו לפתח מספר רכבי נ"מ שיופעלו כצוות נ"מ ויתנו את הפתרונות לבעית הכטמ"מים. צוות הנ"מ יהיה בנוי מ-3 רכבים שונים והם: 1. רכב ראשון יהיה מטל"ר בקוטר 160 מ"מ שנקרא "לאר-160" של תעשיה אווירית וכיום הם חלק מ"אלביט מערכות". המטל"ר נושא 26 רקטות ב-2 משגרים, לרקטות אלו טווח של 45 ק"מ ורש"ק במשקל 45 ק"ג. אני חושב שטווח של 10 ק"מ יספיק וחשוב יותר היא עוצמת הרש"ק. אם נפתח מערכת ביות בשיטה של "רוכב קרן" אזי נוכל לשגר את הרקטה לכיוון נחיל הכטמ"מים וע"י מרעום קירבה או בפיקוד מרחוק, ניזום את הרקטה במרכז הנחיל והוא ישגר אלפי פיסות מתכת כנגד הכטמ"מים וישמיד רבים מהם. לדעתי זוהי השיטה הטובה ביותר להתמודד עם הבעיה הזו שעשוייה להיות בעיה ברמה של טילי הנ"ט ביום כיפור. כמובן שאם נוכל לדעת איפה הם מאוחסנים ונוכל להשמיד אותם לפני המלחמה זה יהיה מעולה. תמונה מס'-2 המטל"ר "לאר-160". 2. רכב שני יהיה מערכת מכ"מ ניידת שיהיה בה מכ"מ וציוד נוסף על מנת לאתר את נחיל הכטמ"מים ולאפשר למטל"רים לפגוע בו לפני שהוא תוקף. אני מניח שמערכת המכ"מ הניידת תוכל להפעיל מספר משגרים בו זמנית. דוגמה למערכת מכ"מ ניידת (בתמונה מס'-3) למטה: תמונה מס'-3 מערכת מכ"מ ניידת של "כיפת ברזל" 3. רכב שלישי יהיה דומה לרכב שנראה בתמונה מס'-3 למטה שחמוש בתותח גאטלינג בקוטר 25 מ"מ ולו קצב אש של 2,500 פגז לדקה, ובנוסף נתקין 2 משגרים ל-8 טילי "סטינגר" שנראים בתמונה למטה: תמונה מס'-4 רכב נ"מ של המארינס האמריקאי נושא תותח גאטלינג בקוטר 25 מ"מ ו-2 משגרים ל-8 טילי נ"מ מדגם "סטינגר". 4. מערך נוסף יהיו רכבים מיוחדים שנושאים את טילי הנ"מ "פייתון-5 וטילי "דרבי"שנראים למטה. תמונה מס'-6  מערכת הנ"מ שנקראת "ספיידר" נושאת 2 מארזים לטילים, אחד עבור טילי "פייתון-5" והשני עבור טילי "דרבי". תמונה מס'-7  אפשרות נוספת היא 2 רכבים: אחד נושא משגרים ל"פייתון-5" ואחד נושא משגרים לטילי "דרבי".

את הבעיה של צבא קטן כפי שמומחים חושבים שזו הבעיה הראשונה, אפשר וצריך לשפר במידי ע"י: 1. רכישת 3,000 טנקי "אמ-1" ישנים שנמצאים במחסנים של ארצות הברית, (לפי ויקי) ועדין נושאים צריח עם תותח 105 מ"מ ואני מניח שגם עם אלקטרוניקה ישנה. 2. רכישת 1,000 טנקים סיניים מדגם "וי.טי-4" (הזמנה ראשונה) ואת הטנקים האלו נשדרג בזמן הייצור לטנקים שנוכל לדבר איתם. 3. רכישת 2,000 טנקי וי.טי.-4 נוספים.(הזמנה שנייה) שישודרגו בזמן הייצור לטנקי לחימה. תמונה מס'-1 הטנק הסיני וי.טי-4. 4. והשידרוגים הם: א. הסרת הצריח עם תותח ה-125 מ"מ והחלפתו עם הצריח שנראה בתמונה מס'-2. את תותח ה-57 מ"מ נחליף עם תותח בקוטר 50 מ"מ, פגזי תותחים בקוטר הזה (50) ניתן להטעין בשיטה שונה למשל שרשרת פגזים במקום קרוסלה ונוכל עי"כ לשפר את מיגון הצוות, בנוסף, התקנת "קפסולה" בחזית הטנק, שזו אמבטיה שישבו בה 2-3 אנשי צוות עדיף על ישיבה בצריח או בתובה, שידרוגים הללו (קוטר התותח, קפסולה וביטול הקרוסלה) יגבירו את הגנת הצוות. שינוי קוטר הפגז ישנה את שיטת ההזנה של התחמושת לתותח ואני מניח שהגיבנת שהטען האוטומטי גורם לצריח, תיעלם ,וניתן יהיה להתקין על גג הצריח צריחון נ"מ/נ"ט. (תמונה מס'-4) וגם את התקנת עמדת הלחימה של המפקד עם מקל"ר ה-25 מ"מ. (תמונה מס'-8) תמונה מס'-2 צריח לתותח 57 מ"מ. תמונה מס'-3 יחידת טעינה לתחמושת של 35-50 מ"מ. בנוסף, הסרת הצריח והחלפתו בצריח, שנראה בתמונה מס'-2, יפחית את משקלו של הטנק ב-10 טון ולטנק יהיה יחס של 30 כ"ס ל-1 טון משקל, ויהפוך את הטנק לפורמולה של הטנקים, או יאפשר לנו לשדרג את מיגון טנק הלחימה בעוד 10 טון. אני הייתי הולך עם המיגון. בנוסף נעשה בצריח זה מספר שידרוגים נוספים והם: 3. והשידרוגים הם: א. הסרת הצריח עם תותח ה-125 מ"מ והחלפתו עם הצריח שנראה בתמונה מס'-2. את תותח ה-57 מ"מ נחליף עם תותח בקוטר 50 מ"מ. פגזי תותחים בקוטר זה (50) ניתן להטעין בשיטה שונה למשל: שרשרת פגזים (טען חשמלי) במקום קרוסלה ונוכל עי"כ לשפר את מיגון הצוות. ב. התקנת "קפסולה" בחזית הטנק, שזו "אמבטיה" שישבו בה 2-3 אנשי צוות היא השיטה העדיפה על הפרדת הצוות מהתחמושת. שידרוגים הללו (קוטר התותח, קפסולה וביטול הקרוסלה) יגבירו את הגנת הצוות. ג. שינוי קוטר הפגז ישנה את שיטת ההזנה של התחמושת לתותח ואני מניח שהגיבנת שהטען האוטומטי גורם לצריח תיעלם, וניתן יהיה להתקין על גג הצריח צריחון נ"מ/נ"ט. (תמונה מס'-4) וגם את התקנת עמדת הלחימה של המפקד עם מקל"ר ה-25 מ"מ. (תמונה מס'-7) ד. הסרת הצריח המקורי והחלפתו בצריח, שנראה בתמונה מס'-2, יפחית את משקלו של הטנק ב-15 טון ולטנק יהיה יחס של 30 כ"ס ל-1 טון משקל, ויהפוך את הטנק לפורמולה של הטנקים, או יאפשר לנו לשדרג את מיגון טנק הלחימה בעוד 10 טון. אני הייתי הולך עם המיגון. תמונה מס'-4 צריח נ"מ/נ"ט לתותח 35 מ"מ. ה. את המקלע המקביל נחליף עם מקלע מקביל בקליבר "0.338 ועל גג הצריח בשילוב עם מערכת הראייה של המפקד נתקין מקלע גאטלינג בקליבר "0.338 ולו קצב אש של 2,500 כדור בדקה. (תמונה מס'-6) תמונה מס'-5 מקלע בקליבר "0.338 תמונה מס'-6 מקלע גאטלינג בקליבר "0.338 קצב אש 2,500 כדורים לדקה. ו. בקצות הצריח של ה-57 מ"מ נשאיר את שני הפודים (ארגזי התחמושת וכלי הנשק) במקומם, אבל נתקין בשני הפודים תותחי 20 מ"מ שלהם שני קצבי אש נמוך 750 פגז לדקה וגבוה 1,500 פגז לדקה. ז. על שני הפודים שצמודים לצריח מותקנים 2 מקלעים שנחליף אותם עם שני צריחונים שנושאים את המערכת שנקראת "חץ זוהר" שהינה מערכת יירוט כנגד רקטות וטילי נ"ט. (תמונה מס'-7) תמונה מס'-7 מערכת ירוט טילי נ"ט ורקטות. ח. את עמדת המפקד נבטל ונתקין מאחורי הצריח עמדת מפקד שכוללת מקל"ר 25 מ"מ (תמונה מס'-8) ומקלע גאטלינג בקליבר 0.338. שצריך יהיה להוסיף לעמדה. (תמונה מס'-5) תמונה מס'-8 עמדת המפקד עם מקל"ר 25 מ"מ שצריך להוסיף לו מקלע בקליבר "0.338 ט. השידרוג החשוב ביותר יהיה ליצור הפרדה בין אנשי הצוות והתחמושת. לכן אם אנשי הצוות לא ישבו בצריח אלא ב"קפסולה", ויהיה קיר מגן בין הקפסולה לבין תא הלחימה, בתקווה שקיר המגן יבלום את הפיצוץ והצוות לא יפגע. בנוסף בגג מעל מחסנית התחמושת תהיה פלטה שהפיצוץ יעיף החוצה ואיתה תשתחרר כל אנרגיית הפיצוץ אל מחוץ לטנק וזה יעזור לשמור על חיי הצוות. ישראל צריכה להתכונן שאם ביידן או דמוקרטי/פרוגרסיבי אחר יזכה בנשיאות, לישראל יהיו חיים קשים וצריך לפעול במלוא המרץ להתכונן למצב זה, והמהלך הראשון הוא להתחיל לגוון את מקורות הנשק שלנו. המדינה הראשונה שהייתי פונה אליה לרכישת נשק היא סין, שהיא מעצמה עולה וכל השאר יורדות. בשנת 1996 הייתה לישראל עיסקת נשק גדולה עם סין לגבי מכירת 4 מטוסי ביון עיסקה של כמיליארד דולר ששאול איזנברג טיפל בה. אבל האמריקאים שמו רגל על העיסקה וזה עלה לנו ב-350 מיליון דולר קנס לסין, ניתוק קשרים רציני איתה וריב עם ארצות הברית. העיסקה נקראת "משבר הפלקון". אולי אפשר יהיה לחזור ליחסים טובים עם סין שמייצרת את כל מה שאנו נרצה בין אם הם מייצרים את זה כעת או ייצרו את זה עבורנו בעתיד. רצוי מאד שאנו נשתתף בייצור כל מה שאנו יכולים לייצר. במסגרת הפריטים שאני הייתי מזמין בסין נכללים הפריטים הבאים, אבל לא רק: 1. 1,000 טנקי וי.טי-4 אחרי בחינה רצינית בעיקר לנושא הצריח והתותח. 2. 2,000 רכבי וי.טי-4 שישודרגו לטנקי לחימה ובמסגרת השידרוג יוחלפו הצריח והתותח, בצריח אחר ובתותח בקוטר 35 מ"מ ואולי 50 מ"מ (תמונה מס'-2) לקרוא בפרוט על השידרוג ראה "שידרוג לטנקי לחימה בפרק מס'-2". 3. 1,000 תותחי 155/52 שנקראים פי.אל.זי-52, ואולי ניתן לעניין אותם לייצר עבורנו את התותח שנקרא "סיגמה" (תמונה מס'-9 למטה). וזה יהיה מעולה. תמונה מס'-9 התומ"ת הישראלי "סיגמה". 4. מרגמות מתניעות עם צריח סובב. אלביט ייצרה מרגמת 120 מ"מ עם צריח סובב לטווח של 10 ק"מ וקצב אש של 10 פצמ"רים בדקה ויכולת לירי בכינון ישיר, עם ירי לקומות עליונות וגם בשיטת תקיפה עילית עם פצמרים חכמים, המרגמה נקראת "קרוסבו". צריך לבקש את סין לייצר את המרגמות האלו עבורנו וגם את הפצמ"רים, עושה רושם שהעולם סוגר עלינו. 5. משגרים לרימונים בקוטר 35 מ"מ, או 40 מ"מ. חיל הרגלים אמור להצטייד ברובים חדשים ורצוי להוסיף גם משגרים לרימונים בקוטר 35 מ"מ שיהיו יעילים ביותר בלש"ב או במשגר בקוטר 40 מ"מ. תמונה מס'-10 משגר לרימונים בקוטר 35 מ"מ. תמונה מס'-11 משגר לרימוני 40 מ"מ. אשר לרכישות נשק בכללי, כל מה שצריך לחיל היבשה, לחיל הים, לארטילרייה, למסוקים וגם למטוסים אפשר לרכוש מסין, (זוכרים את הלביא?) שיתוף פעולה בנושאים אלו יהיה לטובתנו, אני בטוח שנוכל לקבל אשראי גדול לרכישות שלנו. שת"פ עם סין יוריד מאיתנו את לחצי המלחמה שמתקרבת. בדומה למשפט: "זה אני וזה אח שלי". בנוסף יש לישראל 200 ביליון דולר ביתרות החוץ שלנו ועדיף להשקיע חלק מהם ברכישות נשק שנחוץ לבטחוננו מאשר לבצע הימור באיזה מטבע להשקיע את הכסף. ואם רק נזכור כמה עלו לנו המלחמות האחרונות נבין שההשקעה בביטחון עם פיקוח של אדם ברמה של האלוף בריק על ההוצאות מהיתרות הינה תשובה חשובה להגנת הנדינה.

אחד מהלקחים ממלחמה זו היא שאנו צריכים הרבה יותר חטיבות שריון בחיל היבשה. והדרך להשיג זאת לדעתי היא דרך שינוי שצריך לעשות בחטיבות הטנקים וזאת ע"י החלפת 2 גדודי מרכבות ב-2 גדודים של טנקי לחימה.וזה אומר שבכל חטיבת שריון יהיה גדוד אחד של טנקי מרכבה ו-2 גדודים של טנקי לחימה. (הסבר בהמשך) לארה "ב יש כ-3,300 טנקי אמ-1 ישנים וצריך לרכוש את כולם ולתת לארה"ב לשדרג אותם בהתאם להבנתנו. תמונה מס'-1 הטנק אמ-1 הדגם הישן. תמונה מס'-2 צריח לתותח 57 מ"מ שיורכב על טנק הלחימה. והשידרוגים הם: 1. נסיר את הצריחים מטנקי האמ-1 הישנים ואת כל הציוד שקשור לצריח ולתותח שאנו מסירים מאמ-1. 2. נתקין במקומם את הצריחים כדוגמת זה שנראה בתמונה מס'-2 עבור טנקי הלחימה. 3. על חלק מ-3,300 טנקי האמ-1 נתקין את הצריח של המרגמה החדשה שנקראת "קרוס בו ומיוצרת ע"י אלביט (תמונה מס'-3). ואפשר לרכוש למטרה זו מסין את הנגמ"ש האופני שנקרא וי.אנ-1. (תמונה מס'-4) תמונה מס'-3 מרגמת 120 מ"מ בצריח סובב. על המרגמה נכתבו השורות הבאות: The system is fully automated, and is interfaced with the fire control system (FCS) which in turn talks to the battle management system. Once the firing mission assigned, the vehicle comes to a halt and the mortar is ready to fire, the first round being off in less than 30 seconds. Automatic loading allows firing 10 rounds in the first minute, sustained firing rate being 6 rounds per minute. 4. הנגמ"ש הסיני האופני וי.אנ-1 (תמונה מס'-4) הוא הבסיס לתומ"ת הסיני בקוטר 122 מ"מ שנראה בתמונה למטה, והוא יוכל להיות גם הרכב למרגמת ה"קרוס-בו" החדשה שבתמונה למעלה. תמונה מס'-4 הנגמ"ש הסיני האופני וי.אנ-1/זי.בי.אל-09. שמותקן עליו צריח לתותח 122 מ"מ. 5. על כל אחד מצידי הצריח החדש מותקן פוד שנתקין בו תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ וגם את תחמושתו, ועל הפוד נחליף את המקלע בעמדת יירוט שנקראת "חץ זוהר" (תמונה מס'-5) תמונה מס'-5  מערכת ליירוט רקטות וטילי נ"ט "חץ זוהר". במערכת זו נעשה שינוי אחד ונחליף את מקלע ה-7.62 מ"מ במקלע בקליבר "0.338. בתמונה מס'-2 נעשה שינוי ובמקום תותח בקוטר 57 מ"מ נתקין תותח בקוטר 50 מ"מ בלבד 6. הסיבה לשינוי היא המחשבה על מיגון אנשי הצוות, בשביל לשמור עליהם נעשה מספר שידרוגים והם: א. התקנת "קפסולה" לפני הצריח שישבו בה 2-3 אנשי צוות כך שהצריח יהיה לא מאוייש והטנק יופעל מהקפסולה שמותקנת אחרי הנהג ומלפני הצריח. בין הקפסולה והצריח יותקן קיר פלדה שיגן על הצוות במקרה שהתובה תיחדר. ב. הקרוסלה שנועדה להיות המחסנית של הטנק תוחלף במחסנית חשמלית שתטעין את התותח. (ראה תמונה מס'-6 למטה") התקנת המטען החשמלי תבטל את הצורך בקרוסלה. תמונה מס'-6 מטען חשמלי לפגזי 35-50 מ"מ. תמונה מס'-7 משגר ל-23 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ. של חברת ארנולד דפנס. 7. על כל אחד מצידי הצריח נתקין פוד שמכיל רקטות. בצד אחד נתקין פוד שמכיל רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ. (תמונה מס'-8) ואילו בצידו השני של הצריח נתקין פוד נוסף שיותאם לרקטות תרמובאריות בקוטר 90 מ"מ. 8. אין לי ספק, שאם נצליח לרכוש את טנקי האמ-1 הישנים של ארה"ב, ו/או את טנקי סימן 96 הישנים של סין, ו/או את טנקי הוי.טי-4 החדשים של סין, נהיה במצב מעולה להחזיר את עוצמתו של חיל השריון שלנו לעוצמתו, שמלפני הזמן שכל הרמטכ"לים והמפקדים הבכירים הרסו את הצבא. נוסיף לסד"כ החטיבתי את פלוגות המרגמות שנקראאים "קרוסבו" שנזכרת למעלה, ואת התותחים המתניעים החדשים שנקראים "סיגמה" שיחליפו את העתיקות שיש בצה"ל, נוסיף את הפצמ"רים החכמים שלנו ונראה את חטיבות השריון עולות מעל הכל. ונקודה אחת לזכור לישראל יש כ-200 ביליון דולר ביתרות שלנו ואין שום סיבה בעולם שתמנע מאיתנו לקבל ממי שצריך 10 ביליון דולר להשקיע בביטחון שלנו. זו תהיה ההשקעה הכי טובה שלנו.

בנוסף לחטיבות הטנקים הכבדות שבהם ישרתו טנקי מרכבה , יש מקום לסוג נוסף של חטיבות שריון עצמאיות שנקראות חטיבות בינוניות. בחטיבות אלו לא יהיו טנקי מרכבה, יהיו בהם טנקים אמריקאיים מדגם אמ-1 ישנים שעדיין חמושים בתותח 105 מ"מ, שישודרגו לטנקי לחימה, בכל חטיבה יהיו גם נגמ"שי לחימה סיניים מדגם VN-17. בחטיבת הטנקים הבינוניים יהיו 5 גדודים עיקריים והם: 1. 3 גדודי טנקים בינוניים מדגם אמ-1 ישנים שישודרגו לטנקי לחימה. 2. 2 גדודי חרמ"ש על נגמ"שים מדגם וי.אנ-17. 3. 30 רכבי VN-17 נושאי מרגמה בקוטר 120 מ"מ, 6 מרגמות לגדוד. לארה"ב יש בימ"חים שלה כ-3,300 טנקי אמ-1 ישנים שחמושים בתותחי 105 מ"מ ואני מניח שגם במערכות אלקטרוניקה עתיקות. אם ניתן לרכוש את כל הרכבים האלו ולשדרג אותם בהתאם לדרישתנו זה יהיה נהדר. בנוסף הייתי רוצה לרכוש מסין כ-1,000 טנקים מדגם סימן 96 ולשדרג גם אותם בהתאם לשידרוגים שנעשה בטנקי האמ-1. בנוסף זו תהיה בדיקה רצינית לגבי רצונה של ארה"ב לעזור לישראל מבלי לשים הגבלות על השימוש בנשק ולחייב את ישראל לשלם מחיר פולטי על עזרה זו. לדאבוני אני בספק אם זה יקרה, כרגע שר החוץ האמריקאי מעוניין להחזיר את ישראל לגבולות 67 ולהקים את מדינת חאמסטן ביהודה ושומרון עם מסדרון לרצועת עזה, זה יהיה כמובן השלב הראשון ואח"כ יגיעו דרישות נוספות עד לחיסולה של המדינה היהודית ומי שחושב אחרת הוא פשוט הוזה. זה לא יקרה בזמן של ביבי והם יחכו עד שביבי ילך הביתה ואז יפעילו את מלא כוחם ל-2 מדינות ויקחו את כל מה שהם יוכלו לקבל כעת, וימשיכו לשלב הבא. וכל מי שחושב שארה"ב היא ידידה טועה זה רק אינטרסים אין קשר לחברים, חברים כידוע יש רק באגד. 1. שידרוג טנקי אמ-1 וטנקי סימן 96 לרכבי לחימה. א. שיפוץ או החלפת חטיבת הכח וכל מה שקשור לניידות הרכב, בהתאם לצורך. ב. החלפת הצריח הישן בצריח חדש לא מאוייש עם תותח 57 מ"מ. ג. התקנת צריחון נ"מ/נ"ט על צריח ה-57 מ"מ. את השידרוגים צריך להציע לארה"ב, ולסין שיעשו בעצמם, והטנקים שיגיעו לארץ יוכלו לצאת ולהלחם אם יהיה צורך בכך. על השידרוגים ראה פרק מס'-2 "שידרוג הטנקים הבינויים." תמונה מס'-1 הטנק הסיני TYPE- 96. 2. שידרוג נגמ"שי הלחימה וי.אנ-17. תמונה מס'-2 הנגמ"ש הסיני VN-17 ה-ויאנ-17 הינו נגמ"ש בינוני שמיוצר בסין והינו פיתוח על טהרת המחשבה הסינית ואין הוא העתק של רכב מערבי או רוסי. רכב זה שוקל 30 טון הוא אינו חדיר לכדורי 7.62 מ"מ ויתכן שהחזית שלו מוגנת גם מפגזי ח"ש בקוטר 30 מ"מ.אפשר לראות שהרכב עטוף במיגון ריאקטיבי, יש לו מנוע בן 1,000 כ"ס שמחובר לממסרת אוטומטית, לרכב מהירות של 70 קמ"ש וטווח נסיעה של 500 ק"מ. הוא נושא צריח שמותקנים בו תותח 30 מ"מ, מקלע 7.62 מ"מ ושני טילי נ"ט , בצריח מותקנים אמצעי ראייה וסנסורים מודרניים. בצריח יושבים המפקד והתותחן ובחזית התובה יושב הנהג. הרכב נושא 7 לוחמים פורקים. גם ברכב זה נעשה מספר שידרוגים והם: 1. החלפת הצריח המקורי בצריח אחר שנראה בתמונה מס'-3. 2. התקנת צריח נ"מ/נ"ט. תמונה מס'-3 צריח לתותח 57 מ"מ שנקרא AU-220M 1.2 החלפת הצריח שעל ה-VN-17. את הצריח שמותקן על ה-וי.אנ-17 נחליף עם הצריח שנראה בתמונה מס'-3. צריח זה נושא תותח בקוטר 57 מ"מ ומקלע 7.62 מ"מ. על הצריח ועל שלל תכונותיו ראה פרק מס'-2 "טנקים בינוניים." 2.3. התקנת "יחידת לחימה אוטונומית" (יל"א) מאחורי צריח ה-57 מ"מ. שינוי נוסף שהייתי עושה הוא התקנת ’יחידת לחימה אוטונומית’ (יל"א) מאחורי הצריח. את הרעיון של היל"א אפשר לראות (תמונה מס'-4), יחידה זו בנוייה מארגז תחמושת גדול שיותקן מאחורי הצריח ועליו נתקין 2 מקלעי גאטלינג מדגם גי.אי.יו-19 בקוטר "0.5. (תמונה מס'-5) תמונה מס'-4 הקונספט של היל"א הייתי משנה במקצת את תמונה מס'-5 ולמעשה מאריך את ארגז התחמושת כך שהוא יבלוט משני צידי הצריח כמו 2 "אוזניים גדולות". על כל אחת מהאוזניים האלו נתקין את מקלע הגאטלינג (תמונה מס'-6). המונח ’אוטונומי’ מתייחס למצב שבו ’הבינה המלאכותית’ - (ב.מ) מקבלת פיקוד על כלי הנשק ביל"א ובעזרת מערכות ראייה וסנסורים נוספים תפעיל את כלי הנשק ותפתח באש כנגד כל גורם שמאיים על הטנק וזאת ללא מגע יד אדם. שרשראות התחמושת ל-2 המקלעים יותקנו בארגז התחמושת גדול שמאחורי הצריח. 2 המקלעים יכלו לירות ישר לפנים וגם לשלוט באש על שטחים מצד ימין ומצד שמאל של הצריח. מקלעים אלו יספקו הגנה היקפית מסביב לטנק עד למרחק של 2,000 מטר והם יהיו יעילים כנגד חי"ר חשוף, כנגד רכב רך, כנגד מבנים בלחימה בשטח בנוי ועוד. תמונה מס'-5 מק"כ גאטלינג עם קצב אש של 1,000 או 2,000 כדור לדקה 2.4. התקנת צריחון נ"מ/נ"ט. על צריח ה-57 מ"מ נתקין צריחון שנראה בתמונה מס'-6. תמונה מס'-5 צריחון של חברת קי.אמ.דבליו שנושא תותח בקוטר 35 מ"מ ומק"כ. בצריחון זה נעשה מספר שידרוגים והם: 1. נחליף את תותח ה-35 מ"מ בתותח גאטלינג 20 מ"מ, נחליף את המק"כ בצד שמאל של הצריח במקלע בקליבר "0.338 (תמונה מס'-6) ומשני צידי הצריחון נתקין 2 משגרים לטילי נ"ט שניתן להחליף כל אחד מהם במשגר ל-4 רקטות של 70 מ"מ או 80 מ"מ, או למשגר של רקטות תרמובאריות בקוטר 90 מ"מ. לרקטות ה-70 מ"מ יש דגם מונחה ע"י לייזר ולו טווח של 12 ק"מ, לרקטות אלו תהיה היכולת לפגוע בחוליות נ"ט רגליות או ממונעות מטווחים ארוכים. (תמונה מס'-7) תמונה מס'-6 מקלע בקליבר "0.338 למקלע קצב אש של 500 כדורים בדקה ויש לו טווח של 1,700 מטר. תמונה מס'-7 משגר לרקטות 70 מ"מ רקטות ה-80 מ"מ הם רקטות רוסיות עם רש"ק כבד יותר וטווח קטן יותר. למטה תמונה של משגר ורקטה תרמובארית שאותם ואת רקטות ה-80 מ"מ צריך להתקין במשגר דומה למשגר הרקטות בקוטר 70 מ"מ. תמונה מס'-8 משגר לרקטה תרמובארית שנקרא "שמל-אמ" לדעתי צריך לרכוש את כל ה-2,500 טנקי סימן 96 שקיימים בסין, לשדרג אותם ולהכשיר אותם להיות טנקים בינוניים. בנוסף אנו צריכים נגמ"שי לחימה אופניים לחטיבות המילואים כך שיוכלו לצאת בחרום מהימ"חים בכוחות עצמם ולא יהיו תלויים במובילים שיגיעו אולא יגיעו. לכן צריך לרכוש כ-2,000 נגמ"שים מסין מדגם VN-1 שנראה למטה ולשדרג אותו בצורה הבאה: תמונה מס'-9 רכב לחימה סיני VN-1 זהו נגמ"ש במשקל של בין 15-25 טון בהתאם לחימוש, למיגון ולתפקיד הרכב. כנגמ"ש לחימה שנראה בתמונה למעלה, הוא ישקול כ-21 טון ויהיה מוגן מכדורי מק"כ "0.5 מטווח של 100 מטר. הוא מופעל ע"י צוות של 2 לוחמים ונושא 10 לוחמים פורקים. יש לו מהירות של 100 קמ"ש וטווח נסיעה של 800 ק"מ, הוא נושא צריח שמותקנים בו תותח 30 מ"מ, מקלע מקביל ו-2 טילי נ"ט, אבל על הרכב ניתן להתקין מספר רב של כלי נשק אחרים החל מעמדת מקלע וכלה בתותח ארטילרי בקוטר 155 מ"מ. על נגמ"ש הלחימה הייתי עושה מספר שינויים והם: 1. הייתי מחליף את הצריח המקורי, ומתקין את הצריח שנראה בתמונה למטה, בצריח זה מותקן תותח בקליבר 35 מ"מ ומק"כ "0.5. (תמונה מס'-8) השינויים שהייתי עושה בצריח זה הוא החלפת תותח ה-35 מ"מ בתותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ והחלפת מק"כ ה-"0.5 במקלע בקוטר "0.338. לתותח שני קיצבי אש: קצב אש נמוך של 750 פגז בדקה וקצב אש גבוה של 1,500 פגז בדקה. תמונה מס'-9 צריחון שנקרא IWS-35 2. התקנת "יחידת לחימה אוטונומית" (יל"א) מאחורי הצריח. היחידה תהיה זהה להתקנת היחידה על גבי הצריח של רכב הלחימה. (ראה סעיף 3.4 למעלה) 3. ביצוע שידרוגים אלו ישפר בהרבה את עוצמת האש של הרכבים בחטיבה הקלה וזה יהיה פיצוי כלשהוא על כך שאין בחטיבה זו טנקים כבדים. תפקיד החטיבה הקלה הוא להגיע ליעד, ולפרוק את כוחות החי"ר, ולכבוש את היעדים שלהם. הנגמ"שים יקבלו סיוע ישיר מרכבי הלחימה של הפלוגה/גדוד. 4. רכב נוסף שצריך להיות בחטיבה הקלה נקרא 4x4 K-4386 Typhoons VDV ותמונתו למטה: 4x4 K-4386 Typhoons VDV תמונה מס'-10 הרכב הרוסי הרכב שוקל 15 טון וניתן להצניח אותו ממטוסי תובלה והוא משרת את הכוחות המוצנחים ברוסיה. ניתן לראות בתמונה שהוא נושא צריח ובו תותח 30 מ"מ ומקלע בקוטר 7.62 מ"מ. יש לו מהירות של 100 קמ"ש, טווח נסיעה של 800 ק"מ, מנוע בן 450 כ"ס והוא יכול לשאת אחריו עגלת מטען במשקל של 5 טון. הרכב נושא 2+6 חיילים. 5. רכב נוסף שיכול להיות מעניין הוא הרכב הרוסי שנקרא קי-63969 ונראה בתמונה למטה: תמונה מס'-11 הרכב הרוסי שנקרא K-63969 רכב זה שהוא רוסי שוקל 24 טון, נושא 16 חיילים פורקים והוא מוגן מקליעים של 14.5 מ"מ. בחזית הרכב נתקין עמדה למק"כ ומאחוריו נתקין 2 עמדות נשלטות מרחוק למקלעי 7.62 מ"מ, יש לו מהירות של 100 קמ"ש וטווח של 1,200 ק"מ. זהו רכב קלאסי לשנע כוחות חי"ר מנקודה אחת לשנייה.

הקדמה: בחטיבת הטנקים הכבדה יפעלו ביחד טנקי מרכבה וטנקים בינוניים שאני קורא להם ’פנתרים’. שני סוגי הטנקים צריכים לעבור מקצה שידרוגים על מנת להתאים אותם לאתגרים של שדה הקרב. (על הטנקים הבינוניים ראה פרק מס'-2). השילוב של טנקים כבדים ובינוניים וכוחות משורינים אחרים יאפשרו למח"ט יותר גמישות בבנית הכוח שיתאים למשימתו. השילוב של תותחי 120 מ"מ, תותחי 57 מ"מ, תותחי 35 מ"מ, תותחי 20 מ"מ וכמות גדולה של טילים ורקטות נ"מ/נ"ט, יאפשרו לנו להשמיד את הכוחות התוקפים, להעביר את המלחמה לצד שלהם. ולכבוש שטחים שולטים בצד שלהם. במלחמה בין רוסיה ואוקראינה וגם בלחימה בין ארמניה ואזרביג'אן, ראינו את החשיבות הרבה של מעופפים למיניהם לצרכי תצפית וגם כיחידות תוקפות כדוגמת המזל"ט הטורקי טי.בי.-2. אוקראינה רכשה מספר מזל"טים מסוג זה מטורקיה ובתחילת המלחמה הם פגעו בהרבה כלי רכב רוסיים. מערכות אלו הם חיל האויר וחיל השריון של הצד החלש, אבל כאשר הכמויות של מעופפים אלו יגיעו למאות ואלפים, נראה לפתע שהצד החלש נהפך לצד החזק, לכן למערכות נ"מ יהיה תפקיד קריטי בשדה הקרב. קו ההגנה הראשון יהיו צריחוני נ"מ/נ"ט שיותקנו על הטנקים לסוגיהם, על נגמ"שי הלחימה, על רכבי נ"מ יעודיים ורכבים נוספים. למטה תמונות של מזל"טים טורקיים שלה תעשיה גדולה ומתקדמת בנושא מטוסים ללא טייס. 1 . המזל"ט הטורקי טי.בי.2 שמצליח מאד באוקראינה ונושא 4 פצצות מונחות בלייזר. (תמונה מס'-1) למטה תמונות של מזל"טים של טורקיה שלה תעשיה גדולה ומתקדמת בנושא מטוסים ללא טייס. 1. המזל"ט הטורקי TB-2 שנושא 4 פצצות מונחות בלייזר. (תמונה מס'-1) תמונה מס'-1 המזל"ט הטורקי טי.בי-2 נושא 4 פצצות מונחות 2. מל"ט טורקי נוסף שנקרא ’אנקא-אס’. (תמונה מס'-2) תמונה מס'-2 המל"ט הטורקי ’אנקא-אס’ נושא 4 פצצות מונחות 3. מל"ט טורקי חדש ותצוגת החימושים המרשימה שלו. (תמונה מס'-3) תמונה מס'-3 המל"ט Baykar Bayraktar Akınc ותצוגת החימושים המרשימה שהוא נושא. קישור למל"ט למטה: https://en.wikipedia.org/wiki/Baykar_Bayraktar_Ak%C4%B1nc%C4%B1 מזל"טים ומל"טים אלו, יעשו הרבה צרות לכוחות שריון וחי"ר שלא יהיו מוכנים ללחימה איתם כפי שראינו באוקראינה. ממלחמה זו שעדיין לא הסתיימה ישנם מספר לקחים ומספר פעולות שישראל צריכה לבצע על מנת להימנע מהבעיות שיש במלחמה זו. לקח ראשון: הוא חשיבותו של מערך נ"מ להגנה על כוחות שריון ממזל"טים תוקפים, מתאבדים, מחימוש משוטט, מרחפנים ומעופפים אחרים. מערכות אלו הם חיל האויר וחיל השריון של הצד החלש בלחימה א-סימטרית, אבל כאשר הכמויות של מעופפים אלו יגיעו למאות ואלפים, נראה לפתע שהצד החלש נהפך לצד החזק. דוגמה למצב דומה ראינו בלחימה הסיזיפית ביום כיפור כנגד טילי הנ"ט בגזרה המצרית וגם במקומות בסוריה כגון תל-שמס. לכן צריך להימנע משגיאות ולהתכונן להגן על כוחותינו בחזית מכלי טיס מאויישים ולא מאויישים, מחימוש משוטט או חימוש חכם שמשוגר מכלי טיס. למערכות הנ"מ יהיה תפקיד קריטי בלחימה זו וקו הגנה ראשון יהיו צריחוני נ"מ/נ"ט שיותקנו על צריחי הטנקים ועל רק"מ לסוגיו השונים. צירוף רכבי נ"מ יעודיים ישפר את הגנת הנ"מ בפני האיומים האלו ועוד הרבה איומים דומים. לקח שני: הוא חשיבותה של מערכת ההגנה מרקטות וטילי נ"ט, הדרך לעשות זאת היא ע"י תקיפת מערכי הטילים ורקטות הנ"ט עוד לפני השיגור. לשם כך נתקין על צריחון הנ"מ/נ"ט מערכות נשק שיותאמו למיגוון רחב של מצבי לחימה, כולל: הגנה בפני מעופפים למיניהם, תקיפת כוחות שריון שחמושים בטילי נ"ט ולחימה כנגד כוחות חי"ר שחמושים ברקטות וטילי נ"ט קצרי טווח. בנוסף לצד ההתקפי, הטנק ושאר רכבי הקרב צריכים להיות מוגנים במיגון ריאקטיבי ובמיגון אקטיבי כגון ’טרופי’ של רפא"ל או ’אגרוף הברזל’ של אלביט. נקודות אלו התבררו בלחימה באוקראינה כנקודות תורפה בצבא הרוסי, אם כי האשמה היא לא רק חסרונו של ציוד זה או אחר, אלא גם ביכולתם של המפקדים ששכחו איך עושים מלחמה. ישראל צריכה להיות ערה לנקודות אלו ולהתקין מערכות נשק שמתאימות להגנה על כוחות השריון והחי"ר ומערכות נשק נוספות שיעזרו בתקיפת מטרות מטווחים ארוכים. אני ארחיב על נקודות אלו בהמשך ואוסיף מספר נקודות נוספות. על השידרוגים למרכבה אני כותב למטה, על השידרוגים לגבי הטנק הבינוני אני כותב בפרק מס'-2. תמונה מס'-4 טנק מרכבה סימן-4אמ 1. התקנת צריחון נ"מ/נ"ט על צריח המרכבה. הבעיה שיש לי עם הטנקים היא שעוצמת האש של הטנק לא מתאימה לאיומים שקיימים כיום כנגד הטנק. הטנק חייב לשנות את עוצמת האש שלו כך שתתאים לאיומים כנגדו בזמן הזה, ראינו בלחימה באוקראינה איך הושמדו כמות רבה של רק"מ בעיקר ע"י מזל"טים תוקפים או מתאבדים וגם איך טילי נ"ט חכמים משמידים כמות רבה של רק"מ רוסי. לכן אנו צריכים לשדרג את החימוש כך שהטנק יוכל להילחם לא רק עם טנקים אלא גם עם חי"ר נושא טילי נ"ט, עם רכבים קלים שחמושים בטילי נ"ט, ברחפנים, במזל"טים תוקפים או מתאבדים או במילה אחת "כטמ"מים" (כלי טיס מאוייש מרחוק) ועוד. לכל הבעיות האלו תותח 120 מ"מ הוא לא הפיתרון וגם לא התותח הגרמני החדש בקוטר 130 מ"מ. למטה תמונה של טיל הנ"ט שקיבל פרסומת עולמית בלחימה באוקראינה. טיל הנ"ט שנקרא אנ-לאו. תמונה מס'-5 טיל הנ"ט אנ-לו טיל זה מיוצר ע"י חברת סאאב משבדיה שמשתפת פעולה עם אנגליה. משקלו 12.5 ק"ג, אורכו 1 מטר וקוטר הרש"ק 150 מ"מ. טווח אפקטיבי 900 מטר, מהירותו כ-200 מטר לשניה ומחירו כ-50,000 דולר. לטיל יש מספר אפשרויות יזימה: 1. הטיל נע למטרתו בגובה של 1 מטר מעל קו הראייה וכשהוא חולף מעל הצריח, מופעל מרעום קירבה שמפעיל את הרש"ק שמתפוצץ מעל הצריח בנקודה הכי פחות מוגנת וחודר אותה ע"י מטען חלול. 2. אפשרות נוספת היא פגיעה במטרה שיוזמת את הרש"ק. בנוסף לאיומי הנ"ט, האיום העיקרי שנפגוש בשדה הקרב העתידי יגיע מ"כלי טייס מאויישים מרחוק" (כטמ"מים) כגון מזל"טים תוקפים, מזל"טים מתאבדים, רחפנים ועוד איומים דומים. לכן התקנת צריחון שנראה בתמונה מס'-6 על צריח המרכבה, שמותקנים בו תותח 35 מ"מ ומק"כ "0.5, יעלו את רמת הגנת הנ"מ של הטנק לרמה גבוהה. את המק"כ נחליף בתותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ. (תמונה מס'-7) תמונה מס'-6 צריחון לתותח 35 מ"מ ולמק"כ. הצריח הזה נושא תותח בקוטר 35 מ"מ שנקרא "בושמאסטר-3" ויש לו פגזים שמותאמים לירי נ"מ והוא צריך להיות מותקן בצריח הנ"מ/נ"ט שיותקן על צריח המרכבה. הצריח יכול להיות שיראה קצת שונה מהצריח שבתמונה אבל התותח ישאר. תמונה מס'-7 תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ שנקרא M-197 לתותח שני קצבי אש נמוך של 750 כדור בדקה וקצב אש גבוה של 1,500 כדור בדקה. למטה כמה משפטים על פגז הנ"מ של תותח ה-35 מ"מ: Ahead Ammunition The 35 mm Ahead system consists of measurement and programming units, control electronics and programmable Ahead ammunition. It can be fitted to any suitable automatic cannon and then successfully engage small, fast aerial targets with a high kill probability. Each Ahead round contains 152 tungsten sub-projectiles which are ejected immediately in front of the oncoming target. The measurement unit determines the velocity of each Ahead round prior to muzzle exit. Based on this data, the control electronics calculates the sub-projectile ejection time, which is transmitted via the programming unit to the time fuse in the projectile. בנוסף, תותח ה-35 מ"מ יהיה יעיל ביותר כנגד רכבים שהמיגון שלהם נופל ממיגון הטנק, אם כי פגזים עם מהירות לוע של כ-1,450 מ/שנ' עשויים לחדור את שריון הצד של חלק מהטנקים. האיום העיקרי שנפגוש בשדה הקרב העתידי יגיע מ"כלי טייס מאויישים מרחוק" (כטמ"מים) כגון מזל"טים תוקפים, מזלטים מתאבדים, רחפנים ועוד איומים דומים. לענ"ד שילוב של צריחון זה על גבי צריח ה-120 מ"מ ורכבים אחרים, ישדרגו את יכולות הנ"מ של השריון הישראלי וזאת בעיקר בגלל פגז הנ"מ של תותח זה. על פגז הנ"מ ניתן לקרוא למעלה. אם כי הצריחון עם תותח ה-35 מ"מ נראה מעולה, הייתי מבצע בו מספר שינויים והם: 1. צריך להחליף את המק"כ בצד ימין של הצריחון בתותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ שנקרא אמ-197, לתותח שני קצבי אש: קצב אש נמוך של 750 פגז לדקה וקצב אש גבוה של 1,500 פגז בדקה. (ראה תמונה מס'-7) 2. צריך להבטיח שלתותח תהיה הגבהה של לפחות 70 מעלות. ההגבהה בצריחון זה היא 35 מעלות בלבד. 3. צריך לוודא שאת התחמושת נוכל להתקין בארגז התחמושת שמאחורי הצריחון. 4. צריך לוודא ש"הבינה המלאכותית" תוכל להפעיל את מערכת הראייה שמותקנת בצריחון לגלות ולזהות איומים כנגד הטנק ולהפעיל את התותח במידת הצורך באופן עצמאי וללא מגע יד אדם. 5. לאחר ביצוע שינויים אלו, נתקין מצד שמאל של הצריח 2 משגרים לטילי נ"ט. את המשגר של טילי הנ"ט ניתן יהיה להחליף במשגר ל-4 רקטות מסוגים שונים. משגרי הרקטות יהיו: א. משגר ל- 4 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ (תמונה מס'-8), רקטות אלו מונחות לכתם לייזר, יש להם טווח של כ- 12 ק"מ וזה אומר שהם יוכלו לתת פייט רציני למשגרי טילי הנ"ט של האוייב, בפרט שהמכ"מ של מערכת ההגנה יזהה את נקודת השיגור של הטילים ורקטות הנ"ט של האוייב. ב. משגר ל- 4 רקטות רוסיות בקוטר 80 מ"מ, המשגר צריך להיות דומה למשגר הרקטות בקוטר 70 מ"מ. רקטות ה-80 מ"מ הם כבדות יותר מה-70 מ"מ ולהם רש"ק כבד יותר, כך שהם יהיו יעילים יותר בלש"ב. תמונה מס'-8 משגר לרקטות בקוטר 70 מ"מ 3. משגר ל- 4 רקטות טרמובאריות רוסיות בקוטר 90 מ"מ שנקראות ’שמל-אמ’, לרקטות אלו אורך של 90 ס"מ, טווח יעיל של 600 מטר, טווח מקסימלי של 1,700 מטר ועוצמתן דומה לעוצמת פגז ארטילרי נפיץ בקוטר 155 מ"מ (תמונה מס'-9) והם יהיו להיט בלחימה בשטח בנוי. מעניין לבחון את ההיתכנות להתקנת רב"ת לייזר או מערכת לשמירת כיוון על הרקטות הטרמובאריות, שאולי ישפרו את הטווח היעיל של הרקטה. גם משגר זה צריך להיות דומה למשגר הרקטות בקוטר 70 מ"מ. כל המשגרים יותאמו להתקנה על הצריחון. תמונה מס'-9 משגר לרקטות 90 מ"מ שנקרא ’שמל אמ’. בנוסף לרקטות אלו צריך להתאים גם את המשגרים של טילי הנ"מ שנקראים "סטינגר" (תמונה מס'-10) וגם את המשגרים לטילי הנ"ט של רפא"ל (תמונה מס'-11) לשיגור מהצריחון וגם את המשגר ל-4 רקטות מדגם זוני בקוטר 127 מ"מ. (תמונה מס'-12) תמונה מס'-10 משגר לטילי נ"מ "סטינגר" תמונה מס'-11 משגר ל-4 טילי נ"ט של רפא"ל תמונה מס'-12 משגר ל-4 רקטות בקוטר 127 מ"מ שנקראות "זוני". עם סיום כל השינויים האלו נקבל צריחון נ"מ/נ"ט עם יכולות ואפשרויות רבות להתקנת טילים ורקטות מסוגים שונים. התמהיל של הרקטות והטילים יקבע בהתאם לגיזרה שבה יופעלו הטנקים. 1.2 התקנת ’יחידת לחימה אוטונומית’- (יל"א) על צריח המרכבה. שינוי נוסף שהייתי עושה הוא התקנת ’יחידת לחימה אוטונומית’ (יל"א) מאחורי צריח הטנק, במקום סל הצריח. את הרעיון של היל"א אפשר לראות בתמונה מס'-13, יחידה זו בנוייה מארגז תחמושת גדול שיותקן מאחורי הצריח ו-2 עמדות נשק. הייתי משנה במקצת את התמונה הזו ולמעשה מאריך את ארגז התחמושת שיבלוט משני צידי הצריח כמו 2 אוזניים גדולות, על כל אוזן הייתי מתקין מק"כ גאטלינג שנקרא גי.אי.יו-19A (תמונה מס'-14), למק"כ 2 קצבי אש: נמוך של 1,000 פגז בדקה וגבוה של 2,000 כדור לדקה וטווח של כ-2,000 מטר. כל עמדה תכסה 180 מעלות מצידי הטנק. תמונה מס'-13 יל"א לתותחי 20 מ"מ תמונה מס'-14 עמדת נשק למק"כ גאטלינג בקוטר "0.5 המונח ’אוטונומי’ מתייחס למצב שבו "הבינה המלאכותית" - (ב.מ) מקבלת פיקוד על עמדות הנשק ובעזרת מערכות ראייה וסנסורים נוספים תפעיל את כלי הנשק שביל"א כנגד כל גורם שמאיים על הטנק וזאת ללא מגע יד אדם. שרשראות התחמושת ל-2 עמדות המק"כ יותקנו בארגז התחמושת שמאחורי הצריח. 2 עמדות אלו יאפשרו לכלי הנשק לירות ישר לפנים וגם לשלוט באש על שטחים מצד ימין ומצד שמאל של הצריח בהתאם למיקום העמדות. עמדות אלו יספקו הגנה היקפית מסביב לטנק עד למרחק של 2,000 מטר. עמדות אלו יהיו יעילות כנגד רכב רך, חי"ר חשוף, כנגד מבנים בלחימה בשטח בנוי ועוד. בנוסף לשידרוגים החשובים האלו נעשה שידרוג נוסף והוא: 1.4 התקנת חימוש משוטט. לתותח הטנק יש חיסרון אחד גדול וזהו הטווח הקצר שלו שהוא מספר קילומטרים בלבד, הוא הכי טוב בטווחים אלו, אבל כיום לטילי הנ"ט יש טווח הרבה יותר גדול. על מנת לפגוע במטרות שמעבר לטווח של תותח הטנק וטילי הנ"ט צריך להתקין על הטנק חימוש משוטט כדוגמת החימוש שנקרא "הירו-120". (תמונה מס'-13). ה"הירו-120" שוקל 18 ק"ג ומותקן בו רש"ק במשקל של 5 ק"ג שיהיה יעיל ביותר כנגד רכבים משוריינים, יש לו טווח של 60 ק"מ, הוא יכול לשהות באויר כשעה וזה כולל זמן טיסה לאיזור המטרות, חיפוש מטרה ופגיעה בה. במידה ולא נמצאה מטרה, החימוש יכול לשנות כיוון ולנוע למטרה אחרת, או יכול לחזור חזרה לנקודת איסוף, לפתוח מצנח, לרדת לקרקע בשלום ויחידת איסוף תגיע אליו ותכין אותו לשיגור נוסף. תמונה מס'-15 חימוש משוטט "הירו-120" מאחורי ארגז התחמושת שמותקן מאחורי הצריח, נתקין משגר ל-4 חימושים משוטטים מדגם "הירו-120", המשגר יותקן כשהוא במצב אופקי ויעלה ל-45 מעלות לפני השיגור, צידוד המשגר יעשה ע"י צידוד הצריח כולו. חימוש משוטט נוסף שצריך לבחון נקרא "הירו-400" הוא דומה ל’הירו-120" אבל גדול יותר וכבד יותר. לחימוש זה יש מערכת תיקשורת משופרת לטווח של 120 ק"מ, הוא נושא רש"ק של 10 ק"ג ויכול להישאר באוויר כ-120 דקות. חברת "יוויזין" הציגה מספר דגמים של חימוש משוטט החל מחימוש במשקל של 3 ק"ג ועד למשקל של 155 ק"ג, החל ברש"ק של 0.5 ק"ג וכלה ברש"ק של 50 ק"ג, החל מחימוש שיכול לשהות באויר כ-30 דקות וכלה בחימוש שיכול לשהות באוויר כ-10 שעות. בתמונה מס'-16 רואים רכב לא מאוייש נושא משגר ל-6 חימושים מדגם ’הירו-400’. אני לא רואה סיבה לרכב לא מאוייש, לדעתי התקנה על טנדר מסחרי של פורד או שברולט או דודג יהיה הרבה יותר הגיוני. תמונה מס'-16 רכב לא מאוייש נושא משגר ל-6 חימושים מדגם ’הירו-400’. על החימושים של יוויזן ניתן לקרוא בקישור למטה: https://uvisionuav.com/main-products/ בנוסף לשידרוגים במערכות הנשק צריך לתגבר את חטיבות המרכבה בטנקים בינוניים ביחס של 3 טנקים בינוניים כנגד טנק מרכבה. ראה פרק מס'-2 לגבי טנקים בינוניים. לסיכום השידרוג לטנק: א. התקנת משגר ל-4 חימושים משוטטים, נשיאת עוד 8 חימושים משוטטים בתובה וקבלת מידע מרחפנים ו/או מזל"טים לגבי מיקום מערך האוייב, יאפשרו לטנקים להשמיד מספר רב של מטרות מטווחים ארוכים. ב. התקנת תותח בקוטר 35 מ"מ בצריח הנ"מ/נ"ט, יקנה לתותחן מספר אפשרויות ירי נכונות יותר וזאת בהתאם למטרות ומצב התחמושת בטנק. ג. 2 מק"כי הגאטלינג בקוטר "0.5 שמותקנים בעמדות הנשק שיופעלו ע"י "בינה מלאכותית", יאפשרו פגיעה במיבנים, בחוליות חי"ר ועוד מטרות ללא מגע יד אדם. ד. התקנת צריחון נ"מ/נ"ט עם תותח בקוטר 35 מ"מ, מקלע גאטלינג בקוטר "0.5 ומשגרים לרקטות 70 מ"מ, לטילי נ"מ מדגם ’סטינגר’ ולטילי נ"ט מדגם ’ספייק’ של רפא"ל, יגדילו את יכולות הטנקים להילחם כנגד מעופפים למיניהם, כנגד רכבים משוריינים, כנגד חי"ר/חרמ"ש ויגדילו את שרידותו של כלל הכח הלוחם.