התכנית לשידרוג חטיבות הטנקים הבינונים בצהל.

הטנק הבינוני במאמר זה הינו טנק ישן יחסית במשקל של בין 35 ל-50 טון. טנק זה יעבור שידרוג שיתאים אותו לתפקד כבן זוגו של טנק המרכבה.

תפקידו העיקרי של הטנק הבינוני הוא לנוע עם הטנקים ולפניהם ולהשמיד את מערכי הנ"ט של האוייב ועי"כ לפרוץ דרך לטנקים ולשאר הרכבים לחצות את המכשול שלפניהם ולהשתתף בהשמדת כוחו של האוייב. לכן, הטנק הבינוני לא יחומש בתותח בקוטר 120 מ"מ או יותר, אלא בתותח 57 מ"מ, במק"כים, במקלעים, ברקטות למיניהם, במקל"רים 30/40 מ"מ ו"בבינה מלאכותית", שזו הטבעת ששולטת בהם.

לדעתי הטנק הבינוני צריך להיות הרכב העיקרי בחטיבות השריון בצה"ל. וצריך יהיה לרכוש אלפי טנקים ולשדרג אותם בהתאם לדרישות שלנו.

את הצריח של הטנק שנרכוש נחליף בצריח רוסי שנקרא אי.יו-220אמ, זה צריח לא מאוייש שנושא תותח בקוטר 57 מ"מ ומקלע 7.62 מ"מ. הצריח מותקן מעל מחסנית עגולה שנושאת כ-80 פגזים עם טעינה אוטומטית ולכן יהיו בטנק רק 3 אנשי צוות. (תמונות מס'-1 ו-2) בין אנשי הצוות יכולות להיות גם חיילות ומכיוון שהטעינה אוטומטית, החיילות יוכלו להפעיל יותר את המוח במקום הידים וזה אולי המקום שלוחמות יוכלו להיות אולי טובות יותר מחיילים. עי"כ נקבל הרבה כח אדם מעולה עם מוטיוציה גבוהה שיתרום הרבה לחיל השריון. לראות טנק בינוני מופעל רק ע"י חיילות יהיה מעולה.

תמונה מס'-1 הצריח הרוסי AU-220M שנושא תותח בקוטר 57 מ"מ.

תמונה מס'-2 רכב הלחימה הרוסי טי-15 נושא צריח לא מאוייש עם תותח בקליבר 57 מ"מ,

מקלע 7.62 מ"מ, 2 טילי נ"ט ומופעל ע"י 3 אנשי צוות שיושבים בחזית הרכב.

בתמונה למעלה ניתן לראות את הטי-15 הרוסי נושא תותח בקוטר 57 מ"מ, לתותח טווח של 14 ק"מ, קצב אש של 60 פגזים בדקה, פגזים ומרעומים חכמים שיהיו מדוייקים ביותר. לחטיבה בנוסף לטנקים הבינוניים שאני קורא להם "פנתרים", יצטרפו רכבי לחימה סיניים מדגם VN-17 ועליו אכתוב בהמשך.

הטנק הבינוני יעבור מספר שידרוגים בדומה לטנק המרכבה והשידרוגים הם:

2.1 שיפוץ או החלפת חטיבת הכח.

2.2 התקנת צריח חדש עם תותח 57 מ"מ.

2.3 התקנת "יחידת לחימה אוטונומית" (יל"א) מאחורי הצריח.

2.4 התקנת תותח 30 מ"מ במקביל לתותח ה-57 מ"מ.

2.5 התקנת צריחון נ"מ/נ"ט על צריח ה-57 מ"מ.

2.1. שיפוץ חטיבת הכח או החלפתה ב-ח.כ חדשה.

דוגמה: המנועים של הטי-72 שודרגו עם הזמן והדגם האחרון הוא מנוע בן 1,130 כ"ס, הדגם הראשון היה עם מנוע בן 830 כ"ס בלבד.

2.2. החלפת הצריח שעל הטנק בצריח רוסי חדש שנקרא אי.יו-220אמ.

צריח זה אינו מאוייש, ואנשי הצוות יושבים בתובה שבה הם יהיו מוגנים טוב יותר. הצריח נושא תותח בקליבר 57 מ"מ ומקלע מקביל, הוא מותקן מעל מחסנית עגולה שמחזיקה 80 פגזים, יש לו קצב אש של 80 פגזים בדקה, וטווח של 14 ק"מ. (תמונות מס'-1 ו-2) מיכוון שהצריח יהיה רוסי אני מעדיף שכל כלי נשק שמותקנים על הצריח יסופקו ע"י רוסיה.

2.3. התקנת "יחידת לחימה אוטונומית" (יל"א) מאחורי צריח ה-57 מ"מ.

שינוי נוסף שהייתי עושה הוא התקנת ’יחידת לחימה אוטונומית’ (יל"א) מאחורי הצריח. את הרעיון של היל"א אפשר לראות בתמונה מס'-3, יחידה זו בנוייה מארגז תחמושת גדול שיותקן מאחורי הצריח ו-2 עמדות נשק.

הייתי משנה במקצת את התמונה הזו ולמעשה מאריך את ארגז התחמושת כך שהוא יבלוט משני צידי הצריח כמו 2 "אוזניים גדולות". על כל אחת מאוזניים אלו הייתי מתקין עמדת נשק שבה יותקנו: מק"כ בקוטר 14.5 מ"מ שנקרא קי.פי.וי.טי, (תמונה מס'-4) מקלע בקוטר 7.62 מ"מ שנקרא פי.קי.טי.אמ ומערכת ראייה שתותאם לעבוד עם הבינה המלאכותית (שזו הטבעת של טולקין) ועם המט"ק של הטנק. כל עמדה תכסה 180 מעלות מצידי הטנק וזאת במנותק מהצריח עם תותח ה-120 מ"מ.

תמונה מס'-3 יל"א לתתחי 20 מ"מ

תמונה מס'-4 מק"כ רוסי בקוטר 14.5 מ"מ עם קצב אש של 600 כדורים בדקה וטווח של כ-3,000 מטר.

תמונה מס'-5 מקלע 7.62 מ"מ PKTM

המונח ’אוטונומי’ מתייחס למצב שבו ’הבינה המלאכותית’ - (ב.מ) מקבלת פיקוד על עמדות הנשק ובעזרת מערכות ראייה וסנסורים נוספים תפעיל את כלי הנשק שביל"א כנגד כל גורם שמאיים על הטנק וזאת ללא מגע יד אדם.

שרשראות התחמושת ל-2 עמדות המק"כ והמקלעים יותקנו בארגז התחמושת שמאחורי הצריח.

2 עמדות אלו יאפשרו לכלי הנשק לירות ישר לפנים וגם לשלוט באש על שטחים מצד ימין ומצד שמאל של הצריח. עמדות אלו יספקו הגנה היקפית מסביב לטנק עד למרחק של 3,000 מטר. עמדות אלו יהיו יעילות כנגד חי"ר חשוף, כנגד רכב רך, כנגד מבנים בלחימה בשטח בנוי ועוד.

2.4 התקנת תותח 30 מ"מ במקביל לתותח ה57 מ"מ.

במקביל לתותח ה-57 מ"מ נתקין תותח בקליבר 30 מ"מ שנקרא 2אי72 ונראה בתמונה למטה כאשר הוא מותקן על הנגמ"ש בי.טי.אר-80. התקנת תותח זה תקנה לתותחן אפשרוית נכונות יותר לירות על מטרות רכות ולחסוך את פגזי ה-57 מ"מ או את הטילים שמותקנים בצריח ה-נ"מ/נ"ט.

תמונה מס'-6 תותח 30 מ"מ 2אי72 מותקן בצריח של ה-בי.טי.אר-80.

2.5 התקנת צריחון נ"מ/נ"ט על צריח ה-57 מ"מ.

א. הלקח הראשון שניתן ללמוד מהמלחמה באוקראינה, הוא חשיבותה של מערכת ההגנה מרקטות וטילי נ"ט של האוייב. ומה שעל ישראל לעשות הוא להבין שאת מערכות הנ"ט של האוייב יש להשמיד לפני שהוא משגר את טילי הנ"ט שלו. לשם כך נתקין על צריח ה-57 מ"מ צריחון נ"מ/נ"ט עם מערכות נשק שיותאמו בין השאר גם לתפקיד זה. בנוסף לצד ההתקפי, הרק"מ צריך להיות מוגן במיגון ריאקטיבי ובמיגון אקטיבי כגון ’טרופי’ של רפא"ל או ’אגרוף הברזל’ של אלביט.

ב. לקח השני שניתן ללמוד מהמלחמה באוקראינה, הוא חשיבותו של מערך הנ"מ להגנה על כוחות שריון ממזל"טים תוקפים בעזרת פצצות, ממזל"טים מתאבדים, חימוש משוטט, רחפנים ומעופפים אחרים.

מערכות אלו הם חיל האויר וחיל השריון של הצד החלש בלחימה א-סימטרית, אבל כאשר הכמויות של מעופפים אלו יגיעו למאות ואלפים לפתע נראה שהצד החלש נהפך לצד החזק. לכן למערכות נ"מ יהיה תפקיד קריטי בשדה הקרב, קו ההגנה הראשון יהיה צריחון נ"מ/נ"ט שיותקן על צריחי המרכבות, צריחי הטנקים הבינוניים, על נגמ"שי הלחימה ועל נגמ"שי החי"ר.

ג. אחד הצריחים שמתאים להיות צריחון נ"מ/נ"ט נראה בתמונה למטה, (צריח נוסף נראה בתמונה מס'-13) שבה רואים את הצריח הרוסי שנקרא "קליוור", זהו צריח למפעיל אחד שנושא 4 טילי נ"ט מדגם "קורנט" בקוטר 152 מ"מ, תותח 30 מ"מ מדגם 2אי42 שמוזן מ-2 שרשראות פגזים שונות ויש לו 2 קצבי אש: קצב אש נמוך של 200-300 פגז לדקה שיתאים לירי כנגד מטרות קרקעיות, וקצב אש גבוה של 550-800 פגז לדקה שיתאים לירי כנגד מטרות מעופפות כגון: רחפנים, מזל"טים ועוד. במקביל לתותח ה-30 מ"מ מותקן מקלע 7.62 מ"מ מדגם פי.קי.טי.אמ. בצריח מותקנת מערכת ראייה וכינון חימוש.

תמונה מס'-7 הצריח הרוסי שנקרא "קליוור"

זהו צריח גדול עם עוצמת אש רבה שיתאים לשמש כצריח עיקרי למשל על נגמ"שי הלחימה ועל נגמ"שי חי"ר, אבל אני מחפש צריחון נ"מ לא מאוייש שניתן להתקין על צריח ה-57 מ"מ, לכן נבקש מרוסיה לבצע בצריח ה"קליוור" מספר שינויים והם:

1. הוצאת המפעיל מהצריח ושיעבוד הצריח לעמדת המפקד/תותחן.

2. הוצאת שרשראות הפגזים/כדורים מהצריח והתקנתם בארגז התחמושת הגדול מאחורי הצריח.

לאחר הוצאת המפעיל והוצאת שרשראות התחמושת מהצריח, ניתן יהיה להקטין את רוחב הצריח, ונשנה אותו כך שנוכל להתקין גם בצידו השמאלי של הצריח את ההתקן לשיגור טילי נ"ט כפי שמותקן על צידו הימני. לאחר ביצוע שלבים אלו יהפוך הצריח לצריחון (צריח קטן) נ"מ/נ"ט לא מאוייש שיותקן על הגג בחלקו האחורי של צריח ה-57 מ"מ. על הצריחון משני צידיו ניתן יהיה להתקין עד 8 טילי נ"ט או 8 משגרים לרקטות וטילים מסוגים שונים.

3.נבקש מרוסיה שתשנה את המשגרים לרקטות ה-80 מ"מ וה-90 מ"מ כך שניתן יהיה להתקין אותם על ההתקן לטילי הנ"ט וישראל תצטרך למתאים את המשגר לרקטות ה-70 מ"מ כך שגם הוא יתאים למשגרים שעל הצריח ה- ’קליוור’.

א. משגר ל-4 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ (תמונה מס'-7), רקטות אלו מונחות לכתם לייזר ויש להם טווח של כ- 12 ק"מ וזה אומר שהם יוכלו לתת פייט רציני למשגרי טילי הנ"ט של האוייב, בפרט שהמכ"מ של מערכת ההגנה שעל הטנק יזהה את נקודת השיגור של הטילים ורקטות הנ"ט של האוייב ויפתח באש אוטומטית כנגד נקודת השיגור של האיום.

תמונה מס'-8 משגר ל-4 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ.

ב. משגר ל- 4 רקטות רוסיות בקוטר 80 מ"מ. המשגר צריך להיות דומה למשגר הרקטות בקוטר 70 מ"מ. רקטות ה-80 מ"מ הם רקטות עם רש"ק כבד יותר מזה של רקטות ה-70 מ"מ כך שהם יתאימו טוב יותר ללחימה בשטח בנוי.

ג. משגר ל- 4 רקטות טרמובאריות רוסיות בקוטר 90 מ"מ שנקראות ’שמל-אמ’, לרקטות אלו אורך של 90 ס"מ, טווח יעיל של 600 מטר, טווח מקסימלי של 1,700 מטר ועוצמתן דומה לפגז ארטילרי נפיץ בקוטר 155 מ"מ, (תמונה מס'-9) רקטה זו תהיה להיט בלש"ב.

מעניין לבחון את ההיתכנות להתקנת רב"ת לייזר או מערכת לשמירת כיוון על הרקטות הטרמובאריות, שאולי ישפרו את הטווח היעיל של הרקטה. גם משגר זה צריך להיות דומה למשגר הרקטות בקוטר 70 מ"מ. כל המשגרים יותאמו להתקנה על גבי ההתקנים לטילי הנ"ט שמותקנים על הצריחון.

תמונה מס'-9 משגר ורקטה תרמובארית ’שמל-אמ’

ד. בנוסף להתאמת משגרי הרקטות להתקן של משגרי טילי הנ"ט צריך להתאים להתקן גם את המשגרים של טילי הנ"מ שנקראים ’סטינגר’ (תמונה מס'-10) וגם את המשגרים לטילי הנ"ט של רפא"ל (תמונה מס'-11).

תמונה מס'-10 משגר לטילי ’סטינגר’

תמונה מס'-11 משגר ל-4 טילי נ"ט של רפא"ל

אפשרות נוספת היא התקנת משגר ל-4 רקטות בקוטר 127 מ"מ שנקראות "זוני".( תמונה מס'-12)

תמונה מס'-12 משגר ל-4 רקטות בקוטר 127 מ"מ.

עם סיום כל השינויים האלו נקבל צריחון נ"מ/נ"ט מדגם ’קליוור’ עם יכולות ואפשרויות רבות להתקנת טילים ורקטות מסוגים שונים. התמהיל של הרקטות והטילים יקבע בהתאם לגיזרה שבה יופעלו רכבי הלחימה.

צריח נוסף שיכול להתאים במקום הצריח "קליוור" נראה בתמונה מס'-13 למטה: צריח זה צריך להיות מותקן גם על צריחי המרכבות.

תמונה מס'-13 צריח נושא תותח 35 מ"מ.

הצריח הזה נושא תותח בקוטר 35 מ"מ שנקרא "בושמאסטר-3" ויש לו פגזים שמותאמים לירי נ"מ והוא צריך להיות מותקן בצריח הנ"מ/נ"ט שיותקן על צריח המרכבה.

האיום העיקרי שנפגוש בשדה הקרב העתידי יגיע מ"כלי טייס מאויישים מרחוק" (כטמ"מים) כגון מזל"טים תוקפים, מזלטים מתאבדים, רחפנים ועוד איומים דומים. לענ"ד שילוב של צריחון זה על גבי הטנק ורכבים אחרים, ישדרגו את יכולות הנ"מ של השריון הישראלי וזאת בעיקר בגלל פגז הנ"מ של תותח זה. על פגז הנ"מ ניתן לקרוא למטה. בנוסף, תותח ה-35 מ"מ יהיה יעיל ביותר כנגד רכבים שהמיגון שלהם נופל ממיגון הטנק ויתכן שהם יחדרו את שריון הצד של חלק מהטנקים. למטה כמה משפטים על פגז הנ"מ של תותח זה:

Ahead Ammunition

The 35 mm Ahead system consists of measurement and programming units, control electronics and programmable Ahead ammunition. It can be fitted to any suitable automatic cannon and then successfully engage small, fast aerial targets with a high kill probability. Each Ahead round contains 152 tungsten sub-projectiles which are ejected immediately in front of the oncoming target. The measurement unit determines the velocity of each Ahead round prior to muzzle exit. Based on this data, the control electronics calculates the sub-projectile ejection time, which is transmitted via the programming unit to the time fuse in the projectile.

אם כי הצריחון עם תותח ה-35 מ"מ נראה מעולה, הייתי מבצע בו מספר שינויים והם:

1. הצריחון צריך להיות לא מאוייש ומופעל מהתובה.

2. צריך להבטיח שלתותח תהיה הגבהה של לפחות 70 מעלות. ההגבהה בצריחון זה היא 35 מעלות בלבד.

3. צריך לוודא שאת התחמושת נוכל להתקין בארגז התחמושת שמאחורי הצריח.

4. צריך לוודא שה’בינה המלאכותית’ תוכל להפעיל את מערכת הראייה שמותקנת בצריחון לגלות ולזהות איומים כנגד הטנק ולהפעיל את התותח במידת הצורך באופן עצמאי וללא מגע יד אדם.

5. לאחר ביצוע שינויים אלו, נקטין את רוחב הצריח ועל הדופן השמאלית שלו נתקין 4 משגרים לטילי נ"ט שניתן להחליף אותם במשגרים לרקטות שיהיו זהים למשגרי הרקטות והטילים כמו בטנק המרכבה.

בעיה שיש בכל הנושא הזה הוא מאיפה אנו רוכשים בין 3,000 ל-4,000 טנקי ’פנתר’. טנקי ה’פנתר’ הם טנקים יחסית ישנים שצריך יהיה לשדרג אותם ולחבר אותם לחטיבות השריון.

ישנם למעשה רק 3 מדינות עם יכולות ייצור שיתאימו לנו והם:

1. רוסיה-שאני מניח שכל עוד המלחמה באוקראינה נמשכת לא ניתן יהיה לקבל מהם רכב שיכול להיות שימושי להם במלחמה.

2. ארה"ב-שיש להם במחסנים כ-3,300 טנקי אמ-1 מהדגם הראשון שעדיין חמושים בתותח 105 מ"מ.

אם ניתן יהיה לרכוש אותם הם יוכלו גם לשדרג אותם בהתאם לדרישותנו וזה יהיה נחמד.

3. לסין-שיש במחסנים כ-2,500 טנקי סימן 96 שהם ברמה של טנקי הטי-72 של רוסיה. תמונתו למטה:

תמונה מס'-13 הטנק הסיני סימן 96

1,000 מהם לא שודרגו וצריך יהיה לרכוש את כולם ויש עוד 1,500 ששודרגו לדגם 96גי. בשלב ראשון צריך לרכוש את ה-1,000 הלא משודרגים. יתכן שהם ישמחו להיפטר מהם מפני שהם מייצרים כעת את הטנק החדש שלהם שנקרא סימן 99, או שניתן לרכוש מסין רק את התובה של טנקי סימן 99 שהם מייצרים כעת. הטנק סימן 99 מונע במנוע בן 1,500 כ"ס שיקנה לטנק הבינוני ניידות מעולה. את עוצמת האש והמיגון הנוסף נייצר ונתקין על הטנקים הבינוניים בישראל.

4. מקום נוסף לרכוש טנקי טי-72 הוא במדינות מזרח אירופה שרוצות לרכוש טנקי ליאופרד מגרמניה אם כי גרמניה עדיין לא הסכימה למכור להם את הטנקים.

5. מעבר לשידרוג מערכות הנשק, מנועיים, גירים ועוד אלמנטים נוספים ובלי קשר לטנק שנרכוש, צריך יהיה לשנות את התובה כך שנוכל להתקין לפני צריח ה-57 מ"מ 2 מושבים למפקד ולתותחן עם פתחים בגג התובה לכניסה ויציאה מהטנק, מערכות ראייה, יחידות הפעלה למערכות הנשק, מחשבים ועוד דברים טובים.

הייתי שמח לרכוש את כל טנקי ה-אמ-1 הלא משודרגים שנוכל לרכוש, ואם ארה"ב תסכים לשדרג את הטנקים האלו בהתאם לדרישותנו זה יהיה נהדר. כל הטנקים שנרכוש כולל בסין ישודרגו ויתחברו עם חטיבות השריון הכבדות והבינוניות.

לזכור שצריך להסיר מהם את הצריח ולהתקין את הצריח הרוסי עם תותח 57 מ"מ, את הצריחים שנסיר נתקין על מבנים מבטון שנשקיע אותם באדמה ונתקין אותם לאורך רצועת עזה ובגבול עם לבנון.

אלו האפשרויות ועכשיו זה הזמן לרכוש את כל הטנקים שאפשר ולשדרג את עוצמת חיל השריון ואת חיל היבשה הישראלי.