בשלב הראשון תרכוש רפאל הממשלתית 15% ממניות החברה המייצרת כלי רכב משוריינים לפי שווי של 400־500 מיליון שקל. השווי של פלסן, המוחזקת במלואה ע"י קיבוץ סאסא מאצבע הגליל, אמור לעלות משמעותית בשלבים הבאים. בין הצדדים קיימים פערים
06:00, 16.12.21
תגיות:
נודע כי החברה הממשלתית מנהלת מגעים לרכישת 50% ממניות פלסן סאסא. פלסן מוחזקת במלואה ע"י קיבוץ סאסא מאצבע הגליל והיא אחת המובילות בעולם בתחום מיגון לכלי רכב.
העסקה המתגבשת עתידה לצאת לפועל בכמה שלבים. בשלב הראשון רפאל תרכוש 15% ממניות פלסן סאסא, ובהמשך תגדיל את האחזקה שלה במספר פעימות עד שתגיע לאחזקה של 50%. בין הצדדים קיימים פערים. השווי של פלסן סאסא בשלב הראשון מפתיע במידת מה ועתיד לעמוד על 500-400 מיליון שקל בלבד. אולם בשלבים הבאים השווי עתיד להיות גבוה משמעותית, וזאת בהתאם לשיפור הצפוי בתוצאות החברה.
מדובר על שווי נוכחי מפתיע משום שבתחילת שנות האלפיים ובעשור הראשון לשנים אלו, כשפלסן סאסא הייתה בשיאה, הציגה מחזור מכירות של 3-4 מיליארד דולר והרוויחה בכל שנה מאות מיליוני שקלים, היא הוערכה ב-2-3 מיליארד שקל. בהתאם, החברה חילקה דיבידנדים נדיבים והפכה את קיבוץ סאסא לאחד הקיבוצים העשירים בארץ.
פלסן סאסא מייצרת מיגון לכלי רכב צבאיים, כלי טיס וכלי שיט. בין היתר, היא מייצרת תוספות מיגון הדומות לשריון קשקשים. כמו כן, פלסן סאסא מייצרת אפודי מגן קרמיים ואפודים בליסטיים שמבוססים על אותם חומרים שמהם מייצרים את המיגון לכלי הרכב. בנוסף, החברה מפתחת טכנולוגיות לייצור חלקי מיגון שעשויים מסיבי פחמן ושמיועדים לתעשיית הרכב האזרחית. הרכיבים האלו תורמים להפחתת צריכת הדלק של הרכבים.
המוצר העיקרי של פלסן סאסא הוא רכב ממוגן בשם "חתול החול" שמבוסס על שלדה של פורד 550 ומשקלו 8.5 טון. הוא יכול לנייד עד 11 איש ומשמש למשימות של פטרול וביטחון שוטף. אפשר לצייד אותו בטילים ובמתקני שיגור. הרכב הזה נמכר לצבאות וגופי שטור בארבע יבשות. אחת המדינות שרכשה אותו היא דרום קוריאה, שציידה אותו במערכות של רפאל. משמר הגבול הישראלי עושה בו שימוש גם כן.
בתחום האזרחי פלסן סאסא, שמנוהלת על ידי דני זיו, פועלת באמצעות חברות־בנות דוגמת פלסן קרבון קומפוזיט, שמייצרת מוצרים מחומרים מרוכבים לרכבים אזרחיים. בין לקוחות החברה הזו נמנות קרייזלר וג'נרל מוטורס, שעושות במוצרי החברה שימוש בדגמי הקורבט והווייפר היוקרתיים.
בתחילת העשור הראשון של המילניום, המוצרים של פלסן סאסא שימשו את הכוחות האמריקאיים בעיראק ואפגניסטאן. המערכה הנרחבת תרמה להזנקת תוצאות החברה. ב־2010 היא אף זכתה בזכות כך בפרס היצואן המצטיין של משרד הכלכלה והתעשייה, שכן היא נבחרה למגן כלי רכב של הצבא האמריקאי במסגרת מכרזים בהיקף מצטבר של מיליארדי דולרים. בהתאם, בשנים 2009-2010 היא הציגה מכירות שיא של 3-4 מיליארד דולר בשנה.
אבל עם נסיגת הכוחות האמריקאים מעירק ואפגניסטן, פחת הצורך של צבא ארה"ב במוצרים של פלסן סאסא. החברה לא נערכה מבעוד מועד לגיוון סל המוצרים, והדבר הוביל לפגיעה קשה בתוצאותיה. ב־2013 ו־2014 החברה עברה להפסדים, ויצאה לתוכנית התייעלות מסיבית, שבמסגרתה היא חתכה את כוח האדם בחצי וירדה ממצבת עובדים של 1,000 למצבת עובדים של 400-500 בלבד. גם המכירות לצה"ל החלו לרדת, והמגמה הזו נמשכת עד היום. ייתכן שהעסקה מול רפאל היא במידת מה מענה לבעיה הזו.
צה"ל וצבא ארה"ב לא היו הבעיות היחידות של פלסן סאסא. בעשור האחרון נרשמו ירידות בהיקפי העימותים הצבאיים בעולם בכלל, וכאלו שמערבים קרבות ושריון בפרט, שכן הלוחמה עברה במידה רבה למגרשי הבליסטיקה והסייבר. בשל המצוקה שאליה נכנסה החברה, פלסן סאסא החליטה לשנות את פניה. היא החלה לפתח, לצד המוצרים הצבאיים, מוצרים שמתאימים לתעשייה האזרחית.
הכניסה לתחום האזרחי הביאה לעלייה מחודשת בהכנסות שלה, ומספר העובדים חצה שוב את רף האלף. כיום 60% מהעובדים מועסקים בארה"ב וצרפת. במקביל, החלה פלסן סאסא לחפש שותף בעל נוכחות בחזקה בתחום הביטחוני. החיפוש הזה הוביל אותה לזרועות רפאל, שלה חוזקות משמעותיות בתחום השיווק
"חתול החול" רכב משוריין מתוצרת פלסן. (צילום אתר החברה)
רפאל, שמנוהלת על ידי יואב הר אבן, מצידה, מחפשת מנועי צמיחה חדשים. ב־2020, שנת הקורונה, היא הציגה ירידה של 18% בהזמנות החדשות שהסתכמו ב־2.3 מיליארד דולר, ירידה של 0.8% בצבר הכולל, שהסתכם ב־7.1 מיליארד דולר וירידה של 15% ברווח הנקי שהסתכם ב־94 מיליון דולר. זאת בשעה שהמקבילות שלה בישראל, התעשייה האווירית ואלביט, הציגו דווקא תוצאות שיא. הדבר נגרם כתוצאה מכך שהיצוא של רפאל לא הצליח לחפות על חולשת המכירות בארץ.
באפריל האחרון רפאל גייסה אג"ח בהיקף של 805 מיליון שקל מגופים מוסדיים בישראל. יותר מרבע מהסכום נועד לממן מהלך נרחב של שדרוג תנאי העבודה בחברה, במטרה להצליח להתחרות טוב יותר על כוח האדם, ובעיקר על מהנדסים, שמבוקשים בקרב מספר רב של חברות טכנולוגיות. יתרת הסכום, כנראה, מיועדת להשקעה בצמיחה, למשל באמצעות רכישת פלסן סאסא.
ואם כך, מדוע רפאל עתידה לרכוש בעסקה המתגבשת 50% בלבד? בשל הרגולציה הממשלתית. אחזקה מעל שיעור זה תהפוך את פלסן סאסא לחברה ממשלתית ותטיל עליה שלל רגולציות ומגבלות. הדבר יגביל את היכולת של רפאל לנווט את עסקי החברה באופן שיתרום בצורה משמעותית לצמיחתה.
כך היה גם ב־2018, בעת שרפאל החליטה לרכוש את יצרנית המל"טים אירונאוטיקס שנסחרה באותה העת בבורסת ת"א. כדי לא להחזיק יותר מ־50% באירונאוטיקס ולהפוך אותה לממשלתית, רפאל רכשה 50% בלבד וצירפה לעסקה שותף — אביחי סטולרו — שרכש 50%, ויחד הם הפכו את החברה לפרטית. השניים שילמו 850 מיליון שקל עבור מלוא המניות של אירונאוטיקס, תוך שהם מספקים לאיש העסקים אהרון פרנקל סיבוב נאה. פרנקל נכנס לאירונאוטיקס בסוף 2018 ורכש מניות בכ־90 מיליון שקל. כחודש לאחר מכן, עלתה על השולחן העסקה מול רפאל וסטולרו. פרנקל קיבל לידיו 170 מיליון שקל, כך שהוא השיג תשואה של כמעט 100%.
בימים אלו פרנקל עשוי למצוא את עצמו מבצע סיבוב גדול יותר. פרנקל מחזיק ב־37% ממניות חברת הנדל"ן המניב גב ים. נכסים ובניין, שמחזיקה ב־44.5% מהמניות, נערכת לרכוש את המניות של פרנקל בלפחות 3 מיליארד שקל, בעוד שפרנקל השקיע במצטבר 2 מיליארד שקל ברכישת המניות.
ותודה לרם הדס על השיתוף בכתבה זו.
Comments