על פי ה"גואם דיילי פוסט ", ארה"ב פרסה את אחת ממערכות ההגנה "כיפת ברזל" של הצבא האמריקאי נפרסת לבסיס חיל האוויר אנדרסון באי גואם, כך הודיע הצבא ביום חמישי בהודעה לעיתונות. כוח האדם הדרוש לפריסת הגנת הטילים הגיע לגואם אך המספרים לא פורסמו בפומבי. הצבא כינה זאת "פריסה ניסיונית".
In August 2021, the U.S. Army, in conjunction with the Israeli Missile Defense Organization (IMDO), took a critical step toward fielding the first of two Iron Dome Defense System-Army (IDDS-A) batteries. (Picture source: U.S. Army).
הפריסה צפויה להתקיים מאמצע אוקטובר עד אמצע דצמבר, בהתאם לדיווח של מפקדי הצבא של גואם.
הפריסה תתבצע במספר מיקומים והציוד עשוי להיות גלוי והמקומות הם: נמל אפרה, הבסיס של חיל הנחתים בלאז, ובסיס חיל האויר אנדרסון, כך מדווח העיתון "גואם דיילי פוסט". על פי הצבא, ממשלת גואם וההנהגה הצבאית של גואם עובדים, עם חטיבה מס'-94 של הצבא וחה"א, וחטיבת הנ"מ מס'-38, לעזור בפריסת המערכת כיפת ברזל בבסיס אנדרסון.
האדמירל האחורי, בנג'מין ניקלסון מפקד מרחב המאריאנה אמר "יכולת הגנה חזקה מפני טילים תשפר את שיטת ההגנה שלנו ותגן על אנשינו ועל נכסינו הקריטיים באזור". הפנטגון פרס את מיירט הטילים "תאאד" לגואם בשנת 2013 כאשר צפון קוריאה הזכירה במיוחד את גואם כיעד פוטנציאלי, אבל בשנים האחרונות ארה"ב ובעלות בריתה מודאגים יותר מהגידול ביכולת הצבאית של סין ובוחנים כיצד זה יכול להשפיע על מאזן הכוחות באזור הינדו-פסיפיק.
"כיפת ברזל"
כיפת ברזל היא מערכת הגנה אווירית ניידת ישראלית לכל מזג אוויר, שפותחה על ידי החברות "רפאל מערכות הגנה מתקדמות" והתעשייה האווירית. המערכת נועדה ליירט ולהשמיד רקטות לטווח קצר ופגזי ארטילריה, שנורו ממרחקים של-4 קילומטרים ועד ל-70 קילומטרים, שמסלולם יוביל אותן לפגיעה באזור מיושב בישראל.
משגר נייד של "כיפת ברזל"
כיפת ברזל הוכרזה מבצעית ופרסה ב-27 במרץ 2011 לאיזור ליד באר שבע. ב- 7 באפריל 2011, המערכת יירטה בהצלחה רקטה מדגם "גראד" ששוגרה מעזה בפעם הראשונה. ב-10 למרץ 2012 דיווח ה"ג'רוזלם פוסט" כי המערכת ירטה 90% מהרקטות ששוגרו מעזה שהיו אמורות לפגוע באזורים מיושבים.
בסוף 2012 הודיעה ישראל כי היא מקווה להגדיל את טווח היירוט של כיפת ברזל ממקסימום של 70 קילומטרים ל-250 קילומטרים. ולהפוך אותה לרב-תכליתית כך שתוכל ליירט רקטות שמגיעות משני כיוונים בו זמנית.
מספר מערכות של כיפת ברזל יוצאו למדינות אחרות, אבל הבעיה היא כיסוי השטח של כיפת ברזל שנאמד ב-100-150 קמ"ר. המערכת מתאימה ואפקטיבית למדינה קטנה כמו ישראל, אבל לא למדינות גדולות, אבל גם בישראל צריך להזיז סוללות ממקום למקום בהתאם לרמת הסיכון לאותו איזור.
ישנם דיווחים כי סינגפור, עיר מדינה קטנה, רכשה את כיפת ברזל. רומניה היא עוד לקוח שנאמר עליה שהיא קנתה מספר סוללות. ארה"ב קנתה מספר סוללות להגנה על בסיסים בחו"ל. הודו ומדינות אחרות, ביניהן סעודיה, עוקבות אחר המהלך ואולי ירכשו מספר סוללות או צפויות לעשות זאת.
コメント